חסידות באבוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 469 בתים ,  15 ביוני 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]].
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגורוו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]].


לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס"ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם שליט"א, וחתנו הגה"צ רבי [[מרדכי דוד אונגר]] שליט"א. הדיון על המוסדות נמשך מאז ההכתרה של שני האדמו"רים ועדיין לא נפסק.
== הדור הרביעי ==


== רבי שלמה מבאבוב ==
לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס"ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה"צ רבי בן ציון הלברשטאם שליט"א, וחתנו הגה"צ רבי [[מרדכי דוד אונגר]] שליט"א. הדיון על המוסדות נמשך מאז ההכתרה של שני האדמו"רים ועדיין לא נפסק. באלול תשנ"ז התקיימו בחירות, בו הצביעו 34% כי הם בוחרים ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו"ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, ואף אחד מהמוסדות לא בידי הצד השני, עד תום דין התורה.


כאשר רבי שלמה הגיע לארה"ב, הוא נכנס לחדרו הק' של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע וסיפר על כוונתו לעזוב את ניו-יורק. האדמו"ר הריי"צ נ"ע הרים את ידו הק' והראה לאדמו"ר מבאבוב  באצבעו שהוא צריך להישאר בארה"ב, ובידו הק' סימן על שולחנו הטהור "'כאן". את הסיפור סיפר בנו האדמו"ר רבי נפתלי צבי בעת הסתלקות אביו הקדוש, והוסיף, שהוא יסוד גדול אצלו בהתפתחות חסידות באבוב בארה"ב.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=10887 חב"ד און ליין]</REF>
רבי '''בן ציון הלברשטאם''' מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת [[בורו פארק]].  


רבי שלמה מבאבוב היה ידיד של [[הרבי]], בעיקר בעקבות התגורותו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]]. הוא התגורר בקראון הייטס עד שהחלו המהומות בשכונה, בין התושבים הכושים ליהודים. המצב בשכונה נעשה קשה ומסוכן, ורבי שלמה החליט לעקור מהשכונה יחד עם ישיבתו וחסידות המעטירה לשכונת בורו פארק המבטיחה. הרבי לא היה שבע רצון מצעד זה, ואף הביע את התנגדותו לצעד זה.
בשנת [[תש"ע]] הנהיג תקנות מחמירות כנגד [[פאות נכריות]] ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי הכלה תלך עם פאה נכרית מכוסה בדווקא.


סיפר אחד מ[[אנ"ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם בנו רבי נפתלי צבי מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב"ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו"ר רבי נפתלי זצ"ל לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו"ר זצ"ל הסכים שהאדמו"ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2003 שבועון בית משיח 504]</REF>
ב[[ב' תמוז]] תש"ע תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח,. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.


לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ג]], מונה בנו רבי נפתלי צבי זצ"ל לממשיך דרכו.
רבי '''מרדכי אונגר''', הוא חתנו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, וידוע מקטנותו בגאונות ועבודת השם נפלאה. לאחר פטירת רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, כאשר דודו רבי בן ציון (השינ) התפטר מראשות הישיבה, הוא מונה לעמוד בראשה, וסחף אחריו קבל גדול מבני הישיבה ומעריצים. לאחר פטירת חותנו רבי שלמה מבאבוב, הם הכתירו אותו לאדמו"ר, והוא מנהיג את עדתו בבית המדרש שלו החדש, מכיון שבית המדרש הישן הועבר לידי דודו. בשבתות הוא מנהיג את העדה בבנין בית יעקב בשכונה, שהושכר לידו לשבתות ומועדים.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
39,916

עריכות

תפריט ניווט