1,129
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב. | במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב. | ||
הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}. | |||
===הרב חיים נאה=== | ===הרב חיים נאה=== | ||
שורה 29: | שורה 31: | ||
עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה. | עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה. | ||
בשנת [[תרפ"ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה. | בשנת [[תרפ"ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה. |
עריכות