תומכי תמימים מוסקבה (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
שורה 18: שורה 18:
הישיבה הוקמה ב[[אלול]] שנת [[תשס"ו]] על ידי הרה"ח ר' [[מרדכי יונה קליין]]. ובניהולה הגשמי עמד הרב אברהם לובבסקי (קאשייב)[https://col.org.il/news/22968].
הישיבה הוקמה ב[[אלול]] שנת [[תשס"ו]] על ידי הרה"ח ר' [[מרדכי יונה קליין]]. ובניהולה הגשמי עמד הרב אברהם לובבסקי (קאשייב)[https://col.org.il/news/22968].


אחר שנת הלימודים [[תשע"ח]] עזב הרב [[מרדכי יונה קליין|מרדכי קליין]] ונתמנה למשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובמקומו מונה לראש הישיבה חתנו של הרב הראשי [[בערל לאזאר]] הרב [[משה לרמן]] (קודם לכן ראש ישיבת תו"ת מלכובקה), ובתור משפיע, הרב [[שלום בער שיינגארטן]] - בעבר משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. בסוף שנת תשפ"א, עזב הרב שיינגרטון את הישיבה, ובמקומו התמנו משפיעים לכל שיעור בנפרד. מכינה - הרב מנחם מענדל רודרמן. שיעור א' - הרב מנחם מענדל פרידמן. שיעור ב' - הרב [[חנן טייכטל]]. שיעור ג' - מנחם מענדל ווילענסקי.
אחר שנת הלימודים [[תשע"ח]] עזב הרב [[מרדכי יונה קליין|מרדכי קליין]] ונתמנה למשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובמקומו מונה לראש הישיבה חתנו של הרב הראשי [[בערל לאזאר]] הרב [[משה לרמן]] (קודם לכן ראש ישיבת תו"ת מלכובקה), ובתור משפיע, הרב [[שלום בער שיינגארטן]] - בעבר משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. בסוף שנת תשפ"א, עזב הרב שיינגרטון את הישיבה, ובמקומו התמנו משפיעים לכל שיעור בנפרד. מכינה - הרב מנחם מענדל רודרמן. שיעור א' - הרב מנחם מענדל פרידמן. שיעור ב' - הרב [[חנן טייכטל]]. שיעור ג' - מנחם מענדל ווילענסקי.
ובנוסף לכך התמנה הרב לוי אפרים קוביטשעק כמנהל חינוכי לכיתות מכינה ושיעור א'.  
ובנוסף לכך התמנה הרב לוי אפרים קוביטשעק כמנהל חינוכי לכיתות מכינה ושיעור א'.  


שורה 37: שורה 37:
==מבצעים==
==מבצעים==


על פי הוראת [[הרבי]] לנצל את הזמן הפנוי בפעילות [[עשרת המבצעים]] ובפרט ב[[מבצע תפילין]] יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת לעשות מבצעים, אותם מנהלים כמה בחורים שנמנים כראשי מבצעים מראשי מבצעים הקודמים. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות), נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, אומרים נקודה משיחה של הרבי, מחלקים להם נרות שבת ולפעמים ג"כ קובעים מזוזות. ביום הולדת של המקורב, נותנים לו ספר על יהדות במתנה. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות{{הערה|יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו [[שלוחים]], ולעת עתה אין שם [[בתי חב"ד]].}}.
על פי הוראת [[הרבי]] לנצל את הזמן הפנוי בפעילות [[עשרת המבצעים]] ובפרט ב[[מבצע תפילין]] יוצאים הבחורים מידי יום שישי לערים הסמוכות על מנת לעשות מבצעים, אותם מנהלים כמה בחורים שנמנים כראשי מבצעים מראשי מבצעים הקודמים. בעקבות חוקי המדינה האוסרים על הפצת דת בצורה פומבית ברחובות ערים מסוימות (כאלו שלא קיבלו אישור מפורש מהרשויות), נוסעים הבחורים במוניות לכתובות רשומות בהם מתגוררים יהודים, מניחים תפילין בביתם, אומרים נקודה משיחה של הרבי, מחלקים להם נרות שבת ולפעמים ג"כ קובעים מזוזות. ביום הולדת של המקורב, נותנים לו ספר על יהדות במתנה. גם כן עומדים בחורים ברחובות כדי למצוא פנים יהודיות על מנת לחדש את רשימת הכתובות עם עוד יהודים שיוכלו להכיר יהדות{{הערה|יש לציין שבערים אלו עדיין לא יצאו [[שלוחים]], ולעת עתה אין שם [[בתי חב"ד]].}}.


בתאריכים יומא דפגרא יוצאים כל הישיבה למבצעים בשכונות במוסקבה וקובעים מזוזות, מניחים תפילין ומאירים את הבתים של המקורבים.
בתאריכים יומא דפגרא יוצאים כל הישיבה למבצעים בשכונות במוסקבה וקובעים מזוזות, מניחים תפילין ומאירים את הבתים של המקורבים.

תפריט ניווט