14,734
עריכות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←לימוד תורה בתשעה באב: ניסוח לא רוצה להכניס לרב נחמנסון מילים שהוא לא אמר, הוא מדבר על כך בשני מילים, אך נראית בפשטות כוונתו) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 29: | שורה 29: | ||
*מאז חצות נמנעים מלימוד עניני תורה כיון שהם משמחי לב, מלבד אלו העוסקים בעניני אבלות{{הערה|לרב [[אפרים פיקרסקי]]{{מקור}}שיום הולדתו [[י' באב]] חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).}}. | *מאז חצות נמנעים מלימוד עניני תורה כיון שהם משמחי לב, מלבד אלו העוסקים בעניני אבלות{{הערה|לרב [[אפרים פיקרסקי]]{{מקור}}שיום הולדתו [[י' באב]] חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).}}. | ||
*בסעודה המפסקת אוכלים כל אחד לעצמו, ולא בהתכנסות, עם תבשיל אחד בלבד, ונוהגים לאכול ביצה טבולה באפר{{הערה|על פי עדותו של ר' חס"ד הלברשטאם, הרבי נוהג ליטול ידיים לסעודה ולאכול בייגל (ככל הנראה מכיון שצורתו עגולה, מאכל אבלים), עם ביצה, וכאשר שנה אחת לא היה בייגל, שאל על כך הרבי ולבסוף אמר שעשה לעצמו בייגל באמצעות חור שיצר בלחם שהניחו לפניו. הרב חיים זילבר, דבר החסידות ואתחנן תש"פ.}}. | *בסעודה המפסקת אוכלים כל אחד לעצמו, ולא בהתכנסות, עם תבשיל אחד בלבד, ונוהגים לאכול ביצה טבולה באפר{{הערה|על פי עדותו של ר' חס"ד הלברשטאם, הרבי נוהג ליטול ידיים לסעודה ולאכול בייגל (ככל הנראה מכיון שצורתו עגולה, מאכל אבלים), עם ביצה, וכאשר שנה אחת לא היה בייגל, שאל על כך הרבי ולבסוף אמר שעשה לעצמו בייגל באמצעות חור שיצר בלחם שהניחו לפניו. הרב חיים זילבר, דבר החסידות ואתחנן תש"פ.}}. | ||
*יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. בהלכה מדובר על כסא עד ג' טפחים ובמידות ימינו 24 ס"מ, | *יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. בהלכה מדובר על כסא עד ג' טפחים ובמידות ימינו 24 ס"מ, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מביא כי בחב"ד לא הקפידו על המידה אלא ישבו על כסא נמוך גם אם גבוה מעט מ24 ס"מ{{הערה|לוח יומי שלושת השבועות תשפ"ד}}. | ||
*ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין{{הערה|אם כי [[רבותינו נשיאינו]] נהגו בחשאי להניח תפילין גם בשחרית}}, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]] והשלמות מתפילת שחרית. | *ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין{{הערה|אם כי [[רבותינו נשיאינו]] נהגו בחשאי להניח תפילין גם בשחרית}}, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]] והשלמות מתפילת שחרית. | ||
*קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה. | *קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה. | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. [[הרבי]] אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[מגילת איכה]] (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד. | הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. [[הרבי]] אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[מגילת איכה]] (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד. | ||
בתשעה באב [[תרע"ד]] חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות לאחר הסעודה המפסקת, אמירת המאמר נמשכה לתוך ליל תשעה באב{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=54 ספר המנהגים עמ' 46 הערה 11.]}}, בשל מעשה זה ובשל מנהג חב"ד שמותר ל[[אבל]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=85 ספר המנהגים עמ' 77.]}} ללמוד חסידות יש מרבני חב"ד המתירים ללמוד חסידות בתשעה באב{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/5b50739973a3b8286372ad32 האם מותר ללמוד חסידות בתשעה באב?] באתר סמס לרב של [[מכון הלכה חב"ד]].}}, הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] אוסר זאת{{הערה|[https://sinun770.org/האם-מותר-לראות-סרטים-בתשעה-באב-▪️-הרב-נ/ האם מותר לראות סרטים בתשעה באב | בתשעה באב [[תרע"ד]] חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות לאחר הסעודה המפסקת, אמירת המאמר נמשכה לתוך ליל תשעה באב{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=54 ספר המנהגים עמ' 46 הערה 11.]}}, בשל מעשה זה ובשל מנהג חב"ד שמותר ל[[אבל]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=85 ספר המנהגים עמ' 77.]}} ללמוד חסידות יש מרבני חב"ד המתירים ללמוד חסידות בתשעה באב{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/5b50739973a3b8286372ad32 האם מותר ללמוד חסידות בתשעה באב?] באתר סמס לרב של [[מכון הלכה חב"ד]].}}, הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] אוסר זאת{{הערה|[https://sinun770.org/האם-מותר-לראות-סרטים-בתשעה-באב-▪️-הרב-נ/ האם מותר לראות סרטים בתשעה באב הרב נחמנסון (א' מנחם-אב תשפ"ד. בית כנסת חב"ד כפר סבא) דקה: 4:20]}}, הוא תולה את איסורו בכך שחלק מהלומדים חסידות אינם בדרגת "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שליבו נוקף בקרבו" ולימודם נעשה מתוך עונג ובקלילות. | ||
== לידת המשיח == | == לידת המשיח == |