14,905
עריכות
סנהדרין (המערכת המשפטית): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
;בבינה | ;בבינה | ||
שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות{{הערה|אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט, שם שצח.}}, על פי הפרדס{{הערה|בערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה: "הגדולה הוא בבינה, מתגלית בתפארת. והטעם: כי שבעים סנהדרין הם שבעים ענפים שב[[תפארת]], שהם שבע [[ספירות]] (כל אחת כלולה מיו"ד), ו[[משה רבינו]] עליו השלום שהוא ה[[דעת]] הרי ע"א... וסנהדרי קטנה הם במלכות"}}. | שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות{{הערה|אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט, שם שצח.}}, על פי הפרדס{{הערה|בערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה: "הגדולה הוא בבינה, מתגלית בתפארת. והטעם: כי שבעים סנהדרין הם שבעים ענפים שב[[תפארת]], שהם שבע [[ספירות]] (כל אחת כלולה מיו"ד), ו[[משה רבינו]] עליו השלום שהוא ה[[דעת]] הרי ע"א... וסנהדרי קטנה הם במלכות"}}. שהלשון "לי" (שנאמרה למשה בציווי על הסנהדרין{{הערה|במדבר יא טז.}}) - "אספה '''לי''' שבעים איש מזקני ישראל" - רומזת ל[[כתר#עתיק|עתיקא קדישא]]. המספר שבעים רומז לשבע המידות שבבינה{{הערה|כידוע שכל ספירה כלולה מכל שאר הספירות. אלא שהמידות כפי שהן בבינה הן עניין שכלי (ולא רגשי), והן רק שורש למידות עצמן, וכפי שהן כלולות עדיין במקורן ושורשן שבבינה נקרא בחינת "[[עיבור]]" (היינו, שהמידות כלולות במוחין כעובר בבטן אימו.}}, כפי שכל אחת מהן כלולה מעשר, והאחד "שעל גביהן" הוא הדעת. | ||
היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ו[[תורה]] הוא בבינה{{הערה|כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.}}, לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא '''בה''' מתגלה עצם האלוקות ([[עתיק]], דרגת פנימיות הכתר). | היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ו[[תורה]] הוא בבינה{{הערה|כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.}}, לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא '''בה''' מתגלה עצם האלוקות ([[עתיק]], דרגת פנימיות הכתר). | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
===משבטלה סנהדרין בטלה השיר{{הערה|סוטה ט ע"א.}}=== | ===משבטלה סנהדרין בטלה השיר{{הערה|סוטה ט ע"א.}}=== | ||
ב[[שבת]] היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]{{הערה|לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.}}. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהילים צב.}} מוסבר שכל עליה היא ע"י [[שירת הלויים|שיר]], אלא שהכח לעליה הוא בכח שהסנהדרין ממשיכים מעתיקא קדישא. משבטלה הסנהדרין בטלה נתינת הכח לעליה זו, וכשתחזור הסנהדרין תתחדש. וזהו גם עניין הנבואה "[[עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים|עוד ישבו זקנים וזקנות יחדיו]]": | ב[[שבת]] היא [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]{{הערה|לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.}}. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"{{הערה|תהילים צב.}} מוסבר שכל עליה היא ע"י [[שירת הלויים|שיר]], אלא שהכח לעליה הוא בכח שהסנהדרין ממשיכים מעתיקא קדישא. משבטלה הסנהדרין בטלה נתינת הכח לעליה זו, וכשתחזור הסנהדרין תתחדש. וזהו גם עניין הנבואה "[[עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים|עוד ישבו זקנים וזקנות יחדיו]]": שב[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] תתחדש המשכה זו מבחינת עתיק (שנקרא זקן), ותמשך גם במלכות (שנקראת זקנה){{הערה|אוה"ת בהעלותך שצט-ת.}}. | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||