משקל עודף: הבדלים בין גרסאות בדף

ביחס למניעת אדם את עצמו מאכילה ושתיה של דברים המזיקים לו, אף שלאדם אסור למנוע את עצמו מאכילה ושתיה ללא סיבה{{הערה|בבא קמא צא, ב: "ר"א הקפר ברבי מה ת"ל (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים ק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה". רמב"ם הלכות דעות פ"ג ה"א (המונע עצמו מכל דבר). שו"ת הריב"ש סי' קפו. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן קנה, א. חושן משפט שם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם, ד.}}, כאשר עושה זאת לצרכי בריאותו, ולא מונע את עצמו באופן שגוזר על עצמו לגמרי שלא להכניס מאכל ומשקה זה לפיו, אלא רק שממעיט בכך - אין בזה איסור כלל{{הערה|1=[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=981&cat=9&haoro=5 הרב חיים רפפורט, הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשס"ט, בעניני החובל בעצמו ודייעט]. וראה שו"ת משנה הלכות (חלק ה' סרצ"ט): "רבוי האכילה אינה משובחת בישראל ולא אמרו כל המרבה באכילה הרי זה משובח אלא צדיק אוכל לשובע נפשו . . . ואין לך סרסור לעבירה יותר מרבוי אכילה . . . האוכלים מעט כדי קיום נפשם אלא שאינם עבים בבשר אין בזה איסור, ואדרבה מצוה קעבדי, והגם כי אין כוונתם לשם מצוה גם בלי דעת נפש טוב. ואפילו לפי מה שמבואר בירושלמי [סוף מס' קידושין] דעתיד אדם ליתן את הדין על כל פרי שראה ולא נהנה ממנה, מ"מ אין החיוב לאכול עד שימלא כריסו מהם אלא אדרבה, וכמ"ש, וזה פשוט. ולכן פשוט הני נשי דאכלי מעט שלא להתעבות מן המאכל אין בזה שום איסור . . . ודאי אם הרופא אומר שיזיק להם לבריאת הגוף אז אסורות לעשות כן אבל כל זמן שהרופא אינו אומר שהוא סכנה מותרות לעשות כן, ומצוה קעבדי".}}.