14,734
עריכות
טעמים נקודות תגין אותיות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''טעמים''' הם הנשמה (כתר), '''נקודות''' הן הרוח (חכמה), '''תגים''' הם הנפש המלובשת בדם (בינה), '''ואותיות''' הן האיברים{{הערה|וכן הוא בפרדס שער האותיות הוא שער כ"ז פ"ג, ובשער הנקודות פ"ו ובשער הטעמים פ"ה.}}. | '''טעמים''' הם הנשמה (כתר), '''נקודות''' הן הרוח (חכמה), '''תגים''' הם הנפש המלובשת בדם (בינה), '''ואותיות''' הן האיברים{{הערה|וכן הוא בפרדס שער האותיות הוא שער כ"ז פ"ג, ובשער הנקודות פ"ו ובשער הטעמים פ"ה.}}. | ||
האר"י ז"ל מבסס את הביאור על הנאמר בספר יצירה, שהקב"ה ברא את העולם ע"י ל"ב נתיבות חכמה שהן עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות. עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, | האר"י ז"ל מבסס את הביאור על הנאמר בספר יצירה, שהקב"ה ברא את העולם ע"י ל"ב נתיבות חכמה שהן עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות. עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. המלכות, כאמור לעיל, אינה בדרגת "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}, ועשרים ושתים האותיות נחלקות לשלוש דרגות כלליות: שלוש אימות{{הערה|אמהות לכל האותיות - אמ"ש.}}, שבע כפולות{{הערה|האותיות המקבלות דגש - בג"ד כפר"ת.}}, וי"ב הפשוטות{{הערה|האותיות ה"רגילות": ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
===טעמים בכתר=== | ===טעמים בכתר=== | ||
{{הערה|שם=אוה"ת וארא|אוה"ת וארא ב'תקנח, נח 1328}}שורש הטעמים (זרקא מקף שופר כו') הוא בכתר{{הערה|פרדס שער הטעמים פ"ה. ובמא"א אות ט' סי"ח: טעמים בסוד עתיק וא"א.}} (שהוא אור '''מקיף'''), שלכן אינם משנים את משמעות המילים, שגם אם יש על המילה טעם זרקא או טעם אחר משמעות המילה נשארת כפי שהיא (מה שאין כן הניקוד כן משנה, ועד '''שהופך''' את פירוש המילה, וכמו שע"י הניקוד אנו קורין חֲטָאִים וְלֹא חוֹטְאִים {{הערה|פ"ק דברכות דף יוד ע"א.}}) | {{הערה|שם=אוה"ת וארא|אוה"ת וארא ב'תקנח, נח 1328}}שורש הטעמים (זרקא מקף שופר כו') הוא בכתר{{הערה|פרדס שער הטעמים פ"ה. ובמא"א אות ט' סי"ח: טעמים בסוד עתיק וא"א.}} (שהוא אור '''מקיף'''), שלכן אינם משנים את משמעות המילים, שגם אם יש על המילה טעם זרקא או טעם אחר משמעות המילה נשארת כפי שהיא (מה שאין כן הניקוד כן משנה, ועד '''שהופך''' את פירוש המילה, וכמו שע"י הניקוד אנו קורין חֲטָאִים וְלֹא חוֹטְאִים {{הערה|פ"ק דברכות דף יוד ע"א.}}) - מפני שטעמים הוא בחי' שלמעלה מהחכמה. ודבר זה מתבטא בכך שהם ניגון ונעימה - המשכות התענוג עליון (ש'''למעלה''' מהשכל){{הערה|אוה"ת ב'תקעד, דרמ"צ מג־86 וקלג"ד.}}. | ||
ויובן בהקדם הניכר בחוש, שהשכל נמשך מהתענוג{{הערה|שהוא עצם הנפש, ה"למעלה מן השכל" שבנפש.}}: כל אחד רואה בעצמו שכשמשכיל ונופל לו שכל חדש הוא מתמלא תענוג. והטעם לזה, כי ברגע שנמשך השכל מעצמיות הנפש (ששם הוא בחינת התענוג) נמשך יחד איתו גם תענוג. לכן נאמר "אז תתענג '''על''' ה'". הוי' הוא בחינת חכמה{{הערה|כמ"ש בזהר בפרשת בלק "הוי' שירותא דנקודה עילאה".}}, והעונג (שהוא '''על''' הוי'", למעלה משם הוי') הוא למעלה מהחכמה. היינו, שהתענוג נמשך מהכתר שלמעלה מהחכמה {{הערה|סידור עם דא"ח שער השבת, בביאור מאמר הזהר דפ' יתרו דפ"ח בענין סעודות דשבת.}}. | ויובן בהקדם הניכר בחוש, שהשכל נמשך מהתענוג{{הערה|שהוא עצם הנפש, ה"למעלה מן השכל" שבנפש.}}: כל אחד רואה בעצמו שכשמשכיל ונופל לו שכל חדש הוא מתמלא תענוג. והטעם לזה, כי ברגע שנמשך השכל מעצמיות הנפש (ששם הוא בחינת התענוג) נמשך יחד איתו גם תענוג. לכן נאמר "אז תתענג '''על''' ה'". הוי' הוא בחינת חכמה{{הערה|כמ"ש בזהר בפרשת בלק "הוי' שירותא דנקודה עילאה".}}, והעונג (שהוא '''על''' הוי'", למעלה משם הוי') הוא למעלה מהחכמה. היינו, שהתענוג נמשך מהכתר שלמעלה מהחכמה {{הערה|סידור עם דא"ח שער השבת, בביאור מאמר הזהר דפ' יתרו דפ"ח בענין סעודות דשבת.}}. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
והתחלקות זו היא עניין התכללות המידות, וכמו גבורות גשמים )שיורדים '''בגבורה''' טפין טפין - וזהו עיקר '''החסד'''). על כן האותיות נמשכים מבחי' חג"ת: כי התחלקותן היא מצד הגבורה, וצירופן להיות תיבה זהו ע"י החסד{{הערה|וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב.}}. | והתחלקות זו היא עניין התכללות המידות, וכמו גבורות גשמים )שיורדים '''בגבורה''' טפין טפין - וזהו עיקר '''החסד'''). על כן האותיות נמשכים מבחי' חג"ת: כי התחלקותן היא מצד הגבורה, וצירופן להיות תיבה זהו ע"י החסד{{הערה|וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב.}}. | ||
ובפרטות יותר{{הערה|סידור שער ר"ה אד' שפתי תפתח ובספר יצירה.}} נחלקות כ"ב האותיות עצמן לשלשה קוים: חסד דין ורחמים. שעטנ"ז ג"ץ | ובפרטות יותר{{הערה|סידור שער ר"ה אד' שפתי תפתח ובספר יצירה.}} נחלקות כ"ב האותיות עצמן לשלשה קוים: חסד דין ורחמים. שעטנ"ז ג"ץ הם מבחינת הגבורה, בד"ק חי"ה הן מבחינת התפארת, ואוכ"ל מספר"ת מהחסד. | ||
הסבר נוסף שמובא לגבי הקשר בין מידות להאותיות הוא, שהאותיות הם כלים{{הערה|תניא ח"ב ספ"ד "הכלים הן הן האותיות".}}. הכלי יש בו ג' בחינות: פנימי אמצעי חיצון, והיא בחינת המידות שכלולות מחג"ת{{הערה|עיין בלקו"ת פי שלח בד"ה ענין הנסכים, ושם פ"א גבי כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב כו' עכ"ה, וכן הוא בפרדס שער האותיות פ"ג.}} נמצא האותיות הם מחג"ת{{הערה|אוה"ת וארא ב'תקעב ג. ועי' חוקת תשסח}}. | הסבר נוסף שמובא לגבי הקשר בין מידות להאותיות הוא, שהאותיות הם כלים{{הערה|תניא ח"ב ספ"ד "הכלים הן הן האותיות".}}. הכלי יש בו ג' בחינות: פנימי אמצעי חיצון, והיא בחינת המידות שכלולות מחג"ת{{הערה|עיין בלקו"ת פי שלח בד"ה ענין הנסכים, ושם פ"א גבי כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב כו' עכ"ה, וכן הוא בפרדס שער האותיות פ"ג.}} נמצא האותיות הם מחג"ת{{הערה|אוה"ת וארא ב'תקעב ג. ועי' חוקת תשסח}}. | ||