14,734
עריכות
(הוספת ערך) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
הציווי בתורה 'שמור את חודש האביב', הוא אחת הסיבות העיקריות ל[[שנה מעוברת|עיבור השנה]] והוספת חודש [[אדר שני]] ב{{ה|לוח העברי}} בכל כשלוש שנים, כדי להתאים את הלוח עם שנת החמה ולשמור על כך שחודש ניסן יחול בתקופת האביב.{{הערה|סנהדרין יא, ב: "על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה".}}. | הציווי בתורה 'שמור את חודש האביב', הוא אחת הסיבות העיקריות ל[[שנה מעוברת|עיבור השנה]] והוספת חודש [[אדר שני]] ב{{ה|לוח העברי}} בכל כשלוש שנים, כדי להתאים את הלוח עם שנת החמה ולשמור על כך שחודש ניסן יחול בתקופת האביב.{{הערה|סנהדרין יא, ב: "על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה".}}. | ||
השימוש של 'אביב' במשמעות המקובלת בימינו, החלה להיות נפוצה בלשון חכמי ספרד | השימוש של 'אביב' במשמעות המקובלת בימינו, החלה להיות נפוצה בלשון חכמי ספרד בימי הביניים. | ||
בשל המשמעות הסמלית של הפריחה והתחדשות הטבע החלה בחודשי האביב, הושאלה המילה לביטויים שונים המציינים התחדשות ונעורים באדם, כמו בביטויים "אביב נעוריו" או "אביב ימיו", וכן לציון מאורעות היסטוריים הקשורים עם התחדשות דוגמת "אביב העמים", "האביב הערבי", ועוד. | בשל המשמעות הסמלית של הפריחה והתחדשות הטבע החלה בחודשי האביב, הושאלה המילה לביטויים שונים המציינים התחדשות ונעורים באדם, כמו בביטויים "אביב נעוריו" או "אביב ימיו", וכן לציון מאורעות היסטוריים הקשורים עם התחדשות דוגמת "אביב העמים", "האביב הערבי", ועוד. |