641
עריכות
יין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
היין נקרא בכתובים בשמות רבים: | היין נקרא בכתובים בשמות רבים: | ||
תירוש{{הערה|שם= | תירוש{{הערה|שם=משמח אלוקים|}}{{הערה|דברים יא, יד. יח, ד.}}, דם ענבים{{הערה|ויחי מט, יא. דברים לב, יד.}}, חמר{{הערה|דברים שם. ישעיה כז, ב.}}, עסיס{{הערה|יואל א, ה.}}, יין הרקח{{הערה|שיר השירים ח, ב.}} ([[יין#יינה של תורה|וראה לקמן]]), שיכר{{הערה|במדבר ו, ג. שם כח, ז. משלי לא, ד-ו. ועוד.}}. | ||
==ייצור היין== | ==ייצור היין== | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
===יין המשכר=== | ===יין המשכר=== | ||
זהו יין שמקורו בקליפת נוגה. הוא מעורב טוב ורע, ומשפיע הן על הכוחות הטובים והן על הכוחות הלא טובים - והדבר תלוי באדם עצמו: מי שתוכו טוב יוציא היין את הטוב שבו, מי שיש בו גם רע יוציא זאת היין לחוץ, וכן מי שיש בו רק רע. יין זה הוא יין כשר ומותר בשתיה, אך אינו יין של מצוה אלא חולין. על יין זה נאמר "ישמח לבב אנוש"{{הערה|תהילים קד טו.}}, היינו, יין נחות הפועל על מי שהוא בדרגת "אנוש" - תואר אדם המצוי בדרגה נחותה{{הערה|וכפי שמובא ב"היום יום" (ד' אלול): במעלת מין האנושי, ישנם ארבענ תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר- מתגבר על עצמו למסיר מהעינות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להבינו למעלת איז או אדם.}}, מוחיו דקטנות.{{הערה|סידור עם דא"ח דף קב עמוד ג}}. | זהו יין שמקורו בקליפת נוגה. הוא מעורב טוב ורע, ומשפיע הן על הכוחות הטובים והן על הכוחות הלא טובים - והדבר תלוי באדם עצמו: מי שתוכו טוב יוציא היין את הטוב שבו, מי שיש בו גם רע יוציא זאת היין לחוץ, וכן מי שיש בו רק רע. יין זה הוא יין כשר ומותר בשתיה, אך אינו יין של מצוה אלא חולין. על יין זה נאמר "ישמח לבב אנוש"{{הערה|תהילים קד טו.}}, היינו, יין נחות הפועל על מי שהוא בדרגת "אנוש" - תואר אדם המצוי בדרגה נחותה{{הערה|וכפי שמובא ב"היום יום" (ד' אלול): במעלת מין האנושי, ישנם ארבענ תוארים: אדם - מעלת המוחין והשכל, איש - מעלת הלב והמדות, אנוש - החלישות באחד מהם בשכל או במדות, או בשתיהם, גבר- מתגבר על עצמו למסיר מהעינות ועיכובים להשיג אחת המעלות או בשכל או במדות, היינו דגבר עוסק עם האנוש להבינו למעלת איז או אדם.}}, מוחיו דקטנות.{{הערה|סידור עם דא"ח דף קב עמוד ג.}}. | ||
===יין נסך=== | ===יין נסך=== | ||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
ב[[נביא]] מכונה היין "משמח אלוקים ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}. | ב[[נביא]] מכונה היין "משמח אלוקים ואנשים"{{הערה|שם=משמח אלוקים}}. | ||
כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה|תהילים | כמו כן, ה[[גמרא]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|דף ק"ט ע"א.}}, דנה על דיני שמחה ביום טוב, ומסקנתה: "ועכשיו שאין [[בית המקדש]] קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר{{הערה|תהילים קד, טו.}} "ויין ישמח לבב אנוש"". | ||
וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[הרמבם|רמב"ם]] הל' שביתת יום טוב, ו' י"ח.}}. | וכן נפסק להלכה, ששמחה נגרמת על ידי [[בשר]] ו'''יין''': "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר '''וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן'''"{{הערה|[[הרמבם|רמב"ם]] הל' שביתת יום טוב, ו' י"ח.}}. | ||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
בשונה משאר הפירות הוצאת המיץ מהענבים לא נעשית בסחיטה אלא שרק "פותחים" אותם בלבד (ע"י דריסה ברגליים) – והיין זב מאליו (לגת התחתונה). ומפני ש"טבע" היין הוא יציאה מהעלם לגילוי (שהיה מוסתר בענבים ויצא לגילוי), לכן כך הוא פועל על מי ששותה אותו – שפנימיותו מתגלית. זהו הטעם שבשתיה מרובה מאדימות הפנים: כי הנפש מלובשת בדם, והתאדמות הפנים היא גילוי הנפש (וכשמרבים בשתיה יותר מדאי נרדמים, כי פנימיות הנפש מתגלה יותר משיכול הגוף להכיל){{הערה|לקו"ת שלח להבין עניין הנסכים.}}. ומכיון שענינו של יין הוא "גילוי" לכן "נכנס יין יצא סוד", שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70). ומכיון שמתגלית הפנימיות האמיתית, באמת בשעה ההיא כל העני ורש שוכח מצערו, וכל דבר רע יומתק לטוב, ועד שגם איש רע בטבעו להזיק הנה בשמחת היין יהפך לבו להטיב לכולם. | בשונה משאר הפירות הוצאת המיץ מהענבים לא נעשית בסחיטה אלא שרק "פותחים" אותם בלבד (ע"י דריסה ברגליים) – והיין זב מאליו (לגת התחתונה). ומפני ש"טבע" היין הוא יציאה מהעלם לגילוי (שהיה מוסתר בענבים ויצא לגילוי), לכן כך הוא פועל על מי ששותה אותו – שפנימיותו מתגלית. זהו הטעם שבשתיה מרובה מאדימות הפנים: כי הנפש מלובשת בדם, והתאדמות הפנים היא גילוי הנפש (וכשמרבים בשתיה יותר מדאי נרדמים, כי פנימיות הנפש מתגלה יותר משיכול הגוף להכיל){{הערה|לקו"ת שלח להבין עניין הנסכים.}}. ומכיון שענינו של יין הוא "גילוי" לכן "נכנס יין יצא סוד", שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70). ומכיון שמתגלית הפנימיות האמיתית, באמת בשעה ההיא כל העני ורש שוכח מצערו, וכל דבר רע יומתק לטוב, ועד שגם איש רע בטבעו להזיק הנה בשמחת היין יהפך לבו להטיב לכולם. | ||
ועניין זה הוא הן ביין המשמח (מצד שהוא ממתיק הגבורות הקשות), והן ביין המשכר (מצד שיבלבל הדעת ולא ידע בין ימינו לשמאלו - אשר מסיבה זו יוכל גם הוא להתהפך מקצה אל הקצה שיאמר דעתו לטוב על מי שקטרג עליו כל ימיו, מפני בלבול דעתו מן היין){{הערה|מאמרים | ועניין זה הוא הן ביין המשמח (מצד שהוא ממתיק הגבורות הקשות), והן ביין המשכר (מצד שיבלבל הדעת ולא ידע בין ימינו לשמאלו - אשר מסיבה זו יוכל גם הוא להתהפך מקצה אל הקצה שיאמר דעתו לטוב על מי שקטרג עליו כל ימיו, מפני בלבול דעתו מן היין){{הערה|מאמרים תקס"ח עמ' 154.}}. | ||
===יינה של תורה=== | ===יינה של תורה=== | ||
| שורה 130: | שורה 130: | ||
{{הערה|אוה"ת ויחי 1944.}}מכיון ששורש הכהנים הוא בחסד{{הערה|וחסד הוא השפעה מלמעלה למטה.}} לכן עבודתם היא בבחינת החדוה שמצד תגבורת אור החסדים, וכדוגמת שמחת הנפש מדבר טוב, או מחכמה חדשה שמבין ועומד על עומקה.היינו, אמנם גם עבודה זו מביאה לגילוי פנימיות הנפש, אבל, אין זה אהבה ותשוקה שבעקבות המרירות על ריחוקו, אלא שמחה על גילוי האלוקות שבנפשו. | {{הערה|אוה"ת ויחי 1944.}}מכיון ששורש הכהנים הוא בחסד{{הערה|וחסד הוא השפעה מלמעלה למטה.}} לכן עבודתם היא בבחינת החדוה שמצד תגבורת אור החסדים, וכדוגמת שמחת הנפש מדבר טוב, או מחכמה חדשה שמבין ועומד על עומקה.היינו, אמנם גם עבודה זו מביאה לגילוי פנימיות הנפש, אבל, אין זה אהבה ותשוקה שבעקבות המרירות על ריחוקו, אלא שמחה על גילוי האלוקות שבנפשו. | ||
ומכיון שעניינם גילוי הפנימיות בדרך מלמעלה למטה (ולא מלמטה למעלה) לכן הוזהרו הכהנים "יין ושכר אל תשת"{{הערה|ויקרא י | ומכיון שעניינם גילוי הפנימיות בדרך מלמעלה למטה (ולא מלמטה למעלה) לכן הוזהרו הכהנים "יין ושכר אל תשת"{{הערה|ויקרא י, ט.}} – אל תשתו יין דרך שכרותו{{הערה|כריתות יג ע"ב.}}, שהוא עניין עבודת הבע"ת. | ||
==עניינו בספירות== | ==עניינו בספירות== | ||
בספירות רומז היין ל[[ספירת הבינה]] ובעבודת השם מסמל על התבוננות בשעת התפילה{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104}}. | בספירות רומז היין ל[[ספירת הבינה]] ובעבודת השם מסמל על התבוננות בשעת התפילה{{הערה|תורת מנחם חלק כ"ד עמודים 103 - 104.}}. | ||
===יין ומים=== | ===יין ומים=== | ||
| שורה 156: | שורה 156: | ||
הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}: | הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}: | ||
* כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}. | * כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}. | ||
* ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח. | * ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה [[נח]]. | ||
ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך [[עבודת הבירורים|מבררים]] את הטוב מהרע. | ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך [[עבודת הבירורים|מבררים]] את הטוב מהרע. | ||