39,916
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{לעריכה|סיגנון מתורני לאנציקלופדי}}
==טבילה במקווה==
'''הטבילה ב[[מקווה]]''', היא לפעמים נצרכת ביותר {{הערת שוליים|כמו בטבילת עזרא, ראה פ"ג דברכות.}}, ולפעמים כהידור והכנה חסידית ל[[עבודת התפילה]].
== טבילה ללא כוונה ==
לאחד שאמר לרבי שהליכת פב"פ למקוה אינה מעלה, כי היא בגדר מלומדה, השיב הרבי הנה הוא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{הערת שוליים|1=עיין [[חגיגה]] יח, ע"ב ושם. [[חולין]] לא, א. [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קצח.}}. אף שבודאי מעלה גדולה כשמכוונים, וכהלשון בסידור דרוש כוונת המקוה: ולא די במעשה הטבילה עצמה בלתי כוונה ביטול רוחני, עיי"ש.
== טבילה לפני התפילה ==
אודות שייכות טבילה במקוה (לפני) להתפלה, מוסבר בסידור אדמו"ר הזקן הטעם על פי קבלה. הרבי הסביר זאת גם גם ע"פ נגלה, ע"פ דברי הרשב"א - הובא במגן אברהם ריש סי' ד' - אשר האדם בקומו בבקר הוא ככהן המתכונן לעבודה, והרי אין נכנסים לעבודה אלא בטבילה תחלה. וג"ז דבר משנה הוא{{הערת שוליים|1=[[יומא]] ל, א}}.
הרבי מסביר, כי על אף שלא קבעו זה חובה, כמו שלא קבעו גדולה מזו - טבילת עזרא, הסיבה לכך היא מפני שאין כח בצבור לעמוד בה.{{הערת שוליים|1=וכלשון ה[[רמב"ם]] פרק ד' מהלכות תפילה, ועיין ג"כ [[לקוטי תורה]] לרבנו הזקן פ' תבא סוף ע"א בדף מג. - הרבי.}}
== חציצה ==
בענין טבילה במקוה — יש ב' דינים{{הערת שוליים|ראה בהבא לקמן ראה שו"ת הצ"צ יו"ד סקנ"ח אות א. שיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח.}}: א) צריך להיות "טבילת כל הגוף במקוה. שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו"{{הערת שוליים|רמב"ם הל' מקואות פ"א ה"ב.}} מן התורה{{הערת שוליים|ראה צ"צ ושיורי טהרה שם.}}. ב) "לא יהי' דבר חוצץ בינם ובין המים"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}, ובזה, "דבר תורה אם. . אינו מקפיד עליו [על דבר החוצץ]. . אינו חוצץ ואע"פ שחופה את רובו"{{הערת שוליים|רמב"ם שם הי"ב.}}.
שני דינים אלו הינם שני גדרים שונים: הדין ד"טבל כולו" הוא במעשה הטבילה של האדם, שהאדם צריך לטבול את "כל גופו. . בבת אחת"{{הערת שוליים|רמב"ם שם ה"ז.}}, וכאשר (אפילו) "ראש אצבע הקטנה"{{הערת שוליים|או שערה אחת (רמב"ם שם).}} הוא חוץ למים, אין כאן מעשה טבילה; מה שאין כן החסרון דחציצה אינו במעשה ה טבילה (כי מעשה הטבילה הוא בשלי מותו), אלא הו"ע צדדי, שיש דבר שחוץ ממנו החוצץ בינו לבין המים, וכיון שהעדר ביאתו במים הוא (לא מצד מעשה הטבילה שלו, אלא) מצד הדבר החוצץ, לכן ה"ז תלוי בחשיבות הדבר, דאם רק חופה את מיעוט הגוף או שאינו מקפיד עליו, (דבר תורה) עלתה לו טבילה, כיון שאין בכחו של דבר זה (שאין לו חשיבות) לחצוץ בפני מי המקוה.{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] כרך לט, ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]], אגרת התשובה ד.}}
אין לשנות ללא דיון!
'''מקווה''', הוא מאגר של מים שאינם שאובים, שאדם יכול לטבול בהם כולו, בכדי להיטהר ממצבי טומאה שונים.
==מי חייב בטבילה==
שיטה זו הנהיג [[אדמו"ר הרש"ב]], והיא נהוגה כיום על ידי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל.
== ראו גם ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
{{ויקיפדיה}}
