ארבע מיתות בית דין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
שורה 11: שורה 11:
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שריפה (אחת מהארבע מיתות בית דין)|שריפה]]}}בין דין היו שורפין (של ידי ששופכין בדין מותך בפיו) את מי שמחוייב שריפה.
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שריפה (אחת מהארבע מיתות בית דין)|שריפה]]}}בין דין היו שורפין (של ידי ששופכין בדין מותך בפיו) את מי שמחוייב שריפה.


במסכת סנהדרין<ref>פרק ארבע מיתות - סנהדרין מט, ב.}} יש מחלוקת בין רבי שמעון והחכמים [[סקילה]] ו[[שריפה (אחת מהארבע מיתות בית דין)|שריפה]] איזה מהן חמורה יותר, והחכמים אומרים שסקילה חמורה.
במסכת סנהדרין{{הערה|פרק ארבע מיתות - סנהדרין מט, ב.}} יש מחלוקת בין רבי שמעון והחכמים [[סקילה]] ו[[שריפה (אחת מהארבע מיתות בית דין)|שריפה]] איזה מהן חמורה יותר, והחכמים אומרים שסקילה חמורה.


=== הרג ===
=== הרג ===
שורה 26: שורה 26:


== מטעמי המצוה ==
== מטעמי המצוה ==
טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"<ref>משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה<ref>שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן צונו האל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק.
טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"{{הערה|משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה{{הערה|שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן צונו האל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק.


והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"<ref>ויקרא כד, יט.}}, והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק  שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב.
והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"{{הערה|ויקרא כד, יט.}}, והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק  שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב.


ואולם במשפטי הזימה שנהנו העוברים בעבירה ונמשכה הנאתן קצת - תבוא בהן פעמים שריפה, פעמים סקילה.
ואולם במשפטי הזימה שנהנו העוברים בעבירה ונמשכה הנאתן קצת - תבוא בהן פעמים שריפה, פעמים סקילה.
שורה 35: שורה 35:
הרבמ"ם מונה את הארבע מיתות בית דין לארבע מצוות מה[[תרי"ג מצוות התורה]].
הרבמ"ם מונה את הארבע מיתות בית דין לארבע מצוות מה[[תרי"ג מצוות התורה]].


אך הרמב"ן<ref>סהמ"צ שורש יד.}} אינו מונה את הארבעת מיתות בית דין בחשבון המצוות, כי הוא סובר שבפסוק<ref>דברים יז, ז.}} "ובערת הרע מקרבך" התורה מצווה בכללות שנבער את כל עושי הרע מבינינו, ובו נכללו כל העונשין, ואחר כך כשהתורה מפרטת את העונשים אצל העבירות המסויימות, אין זה נחשב למצוות בפני עצמם, אלא ביאור ופרט מהענין.
אך הרמב"ן{{הערה|סהמ"צ שורש יד.}} אינו מונה את הארבעת מיתות בית דין בחשבון המצוות, כי הוא סובר שבפסוק{{הערה|דברים יז, ז.}} "ובערת הרע מקרבך" התורה מצווה בכללות שנבער את כל עושי הרע מבינינו, ובו נכללו כל העונשין, ואחר כך כשהתורה מפרטת את העונשים אצל העבירות המסויימות, אין זה נחשב למצוות בפני עצמם, אלא ביאור ופרט מהענין.


== זמן ומקום קיום המצוה ==
== זמן ומקום קיום המצוה ==
שורה 47: שורה 47:
הענין יובן על ידי משל, שרואים שהרבה עננים קלים וקלושים ביותר, בהצטברותם יחד נהיים עב ענן וערפל. וכמו כן להרבה עבירות קלות יכול להיות אותה פעולה מכמו עבירה אחת חמורה.
הענין יובן על ידי משל, שרואים שהרבה עננים קלים וקלושים ביותר, בהצטברותם יחד נהיים עב ענן וערפל. וכמו כן להרבה עבירות קלות יכול להיות אותה פעולה מכמו עבירה אחת חמורה.


סיבה נוספת היא כי על פי ה[[סוד]] כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א<ref>[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}.
סיבה נוספת היא כי על פי ה[[סוד]] כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

תפריט ניווט