27,714
עריכות
התוכחות (בפרשת בחוקותי וכי תבא): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[לחם]] הוא ענין ה[[תורה]] (שנמשלה ללחם. וגם לחם עשוייה מ[[חיטה|חטה]], ו"חטה" היא ב[[גמטריא]] כ"ב - [[אותיות (התורה)|אותיות]] ה[[תורה]]), ותוכנו הרוחני היוא שיש לאפות הלחם (כי עיסה ללא אפיה לא תהיה דם ובשר כבשרו, אינו ראוי לאכילה), כי [[לימוד התורה]] צריכה להיות בחמימות, "בתנור אחד", חדורה באהבת אש לידבק הקב"ה על ידי [[עבודת התפילה]], ב[[התבוננות]] ב[[הוי' אחד]], והלימוד צריכה כמו כן להיות ב[[דיבור]], שאז יש התלהבות הלב ביותר. | [[לחם]] הוא ענין ה[[תורה]] (שנמשלה ללחם. וגם לחם עשוייה מ[[חיטה|חטה]], ו"חטה" היא ב[[גמטריא]] כ"ב - [[אותיות (התורה)|אותיות]] ה[[תורה]]), ותוכנו הרוחני היוא שיש לאפות הלחם (כי עיסה ללא אפיה לא תהיה דם ובשר כבשרו, אינו ראוי לאכילה), כי [[לימוד התורה]] צריכה להיות בחמימות, "בתנור אחד", חדורה באהבת אש לידבק הקב"ה על ידי [[עבודת התפילה]], ב[[התבוננות]] ב[[הוי' אחד]], והלימוד צריכה כמו כן להיות ב[[דיבור]], שאז יש התלהבות הלב ביותר. | ||
וענין "ואפו עשר, נשים", הוא שחמימות ותשוקה בוי' אחד צריכה להיות בכל ה[[עשר הכוחות|עשר כוחות הנפש]], אך יש לזכור שהאהבה ותשוקה לידבק להקב"ה אינה שלו, כי אם קיבל את האמת ממי שהאמת שלו, שזהו ענין של "נשים" (אישה [-[[נוקבא]]], היא בחינת מקבל) | וענין "ואפו עשר, נשים", הוא שחמימות ותשוקה בוי' אחד צריכה להיות בכל ה[[עשר הכוחות|עשר כוחות הנפש]], אך יש לזכור שהאהבה ותשוקה לידבק להקב"ה אינה שלו, כי אם קיבל את האמת ממי שהאמת שלו, שזהו ענין של "נשים" (אישה [-[[נוקבא]]], היא בחינת מקבל){{הערה|ליקוטי תורה פ' בחקותי, מח ב. ו[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58846&st=&pgnum=174 ד"ה ת"ר נר חנוכה תרנ"ט].}}. | ||
=== סיום התוכחה - "והשיבך ה' [[מצרים]] ב[[אוניה|אניות]]" === | === סיום התוכחה - "והשיבך ה' [[מצרים]] ב[[אוניה|אניות]]" === | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
== כשה[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אבא]] [[קריאה בתורה|קורא]] == | == כשה[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אבא]] [[קריאה בתורה|קורא]] == | ||
[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]] היה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא היה בליאזנא שבת [[פרשת כי תבוא|פרשת תבא]], ושמע [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] - והוא עודנו נער קודם ה[[בר מצוה]] - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב [[לב]], עד שב[[יום הכיפורים]] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשבאבא קורא ("הערט זיך ניט קיין קללות") לא נשמע קללות | [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|רבינו הזקן]] היה בעצמו הקורא בתורה. פעם אחת לא היה בליאזנא שבת [[פרשת כי תבוא|פרשת תבא]], ושמע [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] - והוא עודנו נער קודם ה[[בר מצוה]] - הקריאה מאחר. העגמת נפש מהקללות שבתוכחה הביאתו לכאב [[לב]], עד שב[[יום הכיפורים]] נסתפק רבינו הזקן אם יוכל להתענות. כששאלו את [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] הרי בכל שנה קורים פרשה זו, ענה: כשבאבא קורא ("הערט זיך ניט קיין קללות") לא נשמע קללות{{הערה|[[היום יום]] י"ז אלול.}}. | ||
== לביאורים נוספים == | == לביאורים נוספים == | ||