15,412
עריכות
טיט הנידוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טיט הנידוק''' (או '''הנירוק''' - בלשון הירושלמי{{הערה|ברכות פרק ז' משנה א' וגם בסוכה יט, ב}}) הוא תערובת צלולה של לכלוך, המכילה בין השאר [[עפר]] ו[[מים]] אודותיה דנים בתלמוד אם ניתן לצרפה לשיעור ארבעים [[סאה]] של [[מקווה]] (בשונה מ'''טיט שאינו נידוק''' שהיא כעין שכבה סמיכה של עיסה ששקעה בתחתית [[מקווה]] מים). משמעות המילה '''נדוק''' או '''נרוק''' אחת - {{ציטוטון|'''דק''', שראוי '''להריקו''' מכלי אל כלי}}{{הערה|רש"י על זבחים דף כב א}}. | '''טיט הנידוק''' (או '''הנירוק''' - בלשון הירושלמי{{הערה|ברכות פרק ז' משנה א' וגם בסוכה יט, ב}}) הוא תערובת צלולה של לכלוך, המכילה בין השאר [[עפר]] ו[[מים]] אודותיה דנים בתלמוד אם ניתן לצרפה לשיעור ארבעים [[סאה]] של [[מקווה]] (בשונה מ'''טיט שאינו נידוק''' שהיא כעין שכבה סמיכה של עיסה ששקעה בתחתית [[מקווה]] מים). משמעות המילה '''נדוק''' או '''נרוק''' אחת - {{ציטוטון|'''דק''', שראוי '''להריקו''' מכלי אל כלי}}{{הערה|רש"י על זבחים דף כב א}}. | ||
הטיט הנירוק משמש ב[[משנה|משניות]] ובשני ה[[תלמוד]]ים | הטיט הנירוק משמש ב[[משנה|משניות]] ובשני ה[[תלמוד]]ים כדוגמה לדבר שלמרות שאינו אמור להיות חלק מהמקווה, מכיוון שאינו [[מים]] במלא מובן המילה, ניתן לצרפו לשיעור מקווה אך לא ניתן להתייחס אליו בעצמו כחלק מרכזי במקווה ולטבול בו. | ||
==בברייתא== | ==בברייתא== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
{{ציטוטון|מקוה שיש בו מ' סאה וטיט... אם היו המים מצד אחד, מודה [[רבי יהושע]] שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו? בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי [[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]] אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום שה[[משקולת|שקולת]] יורדת. רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית. [[רבי שמעון]] אומר היורד ב[[שפופרת הנוד]] [[רבי אליעזר ברבי צדוק]] אומר הנמדד בלוג}}. | {{ציטוטון|מקוה שיש בו מ' סאה וטיט... אם היו המים מצד אחד, מודה [[רבי יהושע]] שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו? בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי [[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]] אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום שה[[משקולת|שקולת]] יורדת. רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית. [[רבי שמעון]] אומר היורד ב[[שפופרת הנוד]] [[רבי אליעזר ברבי צדוק]] אומר הנמדד בלוג}}. | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שתי דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - | במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שתי דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - הדוגמה המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר [[פרה]] רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים [[סאה]] של מקווה, או לשיעור [[רביעית]] של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה [[כהן|כהנים]]. | ||
ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|יט א}} משווה הגמרא בין אויר שהוא פחות משלושה טפחים וכשר ב[[סוכה]] מדין [[לבוד]] לדין [[טיט הנירוק]] בכך שלמרות שניתן לצרפם לשיעור הכשרות (ארבעים סאה של מקווה ושבעה טפחים של סוכה בהתאמה), אסור להשתמש בהם עצמם, וכשם שאסור לטבול בטיט הנירוק עצמו כך אסור לישון מתחת לאויר שבין קורות הסוכה{{הערה|לפי פירושו של תוספות בזבחים כב א ד"ה למעוטי}}. | ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|יט א}} משווה הגמרא בין אויר שהוא פחות משלושה טפחים וכשר ב[[סוכה]] מדין [[לבוד]] לדין [[טיט הנירוק]] בכך שלמרות שניתן לצרפם לשיעור הכשרות (ארבעים סאה של מקווה ושבעה טפחים של סוכה בהתאמה), אסור להשתמש בהם עצמם, וכשם שאסור לטבול בטיט הנירוק עצמו כך אסור לישון מתחת לאויר שבין קורות הסוכה{{הערה|לפי פירושו של תוספות בזבחים כב א ד"ה למעוטי}}. | ||