39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==שם הספר== | ==שם הספר== | ||
שם הספר | שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה '''ה''נבוכים".{{הערת שוליים|על כך מציין הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק כו, עמ' 27 הערה 19.}} | ||
הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{הערת שוליים|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי: | הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, וב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] {{הערת שוליים|כרך יט עמ' רס}} מציין הרבי: | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
"נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה הנבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כ[בודו]." | "נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה הנבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כ[בודו]." | ||
== לימוד הספר == | |||
ככותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה עי"ז.והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}} | |||
==המחלוקת נגד הספר== | ==המחלוקת נגד הספר== | ||
ספר ה'מורה' עורר סערה רבתי בעולם היהודי. התייחסות מעניינת לכך אמר הרבי, {{הערת שוליים|בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)}}: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים | ספר ה'מורה' עורר סערה רבתי בעולם היהודי. התייחסות מעניינת לכך אמר הרבי, {{הערת שוליים|בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)}}: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים -ספר המדע שביד החזקה ומורה נבוכים - בחדא מחתא. | ||
וביתר פירוט התבטא הרבי | וביתר פירוט התבטא הרבי בשנת תשל"ח{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] כרך ב, עמ' 173.}}: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים – שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה – ולאחר מכן היתה תשובה הכי גדולה,{{הערת שוליים|איגרת הרמב"ן (ו, ג).}} עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם... | ||
כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים – שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה – ולאחר מכן היתה תשובה הכי גדולה, איגרת הרמב"ן (ו, ג) עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם... | |||
== מורה הנבוכים – בנגלה ובנסתר == | == מורה הנבוכים – בנגלה ובנסתר == | ||
שורה 22: | שורה 23: | ||
בשנת [[תשמ"ה]] {{הערת שוליים|[[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] כרך ב' עמ' 1028.}} התבטא הרבי{{הערת שוליים|וכך בעוד הזדמנויות}}: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של הרמב"ם בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים – רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את הרמב"ם ז"ל בתור "אישיות מפוצלת"! | בשנת [[תשמ"ה]] {{הערת שוליים|[[התוועדויות]] [[תשמ"ה]] כרך ב' עמ' 1028.}} התבטא הרבי{{הערת שוליים|וכך בעוד הזדמנויות}}: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של הרמב"ם בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים – רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את הרמב"ם ז"ל בתור "אישיות מפוצלת"! | ||
ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי {{הערת שוליים|שיחת י"ג [[ניסן]] [[תשל"ח]] (שם)}}: | ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי {{הערת שוליים|שיחת י"ג [[ניסן]] [[תשל"ח]] (שם)}}: כשמתבוננים באישיותו של הרמב"ם מבינים שלא יתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום. ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך! | ||
ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון{{הערת שוליים|ראה לדוגמא: שיחת ח"י תשרי תשמ"א – שיחות קודש תשמ"א כרך א' עמ' 158}}: '''פסק דין מפורש''' בספר הי"ד החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות... | |||
בשיחה מיוחדת {{הערת שוליים|ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34.}} מתבטא הרבי בין השאר: | |||
::''כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ו[[נבואה]], [[מלאכים]] ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד. | |||
ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של – וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" {{הערת שוליים|ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן}}. וזה נוגע ל[[יהודים]] בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, ו[[הרמ"א]] (וכן [[אדמו"ר הזקן]] במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים {{הערת שוליים|סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך}} בעניינים שמקורם במורה נבוכים. | ::''ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של – וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" {{הערת שוליים|ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן}}. וזה נוגע ל[[יהודים]] בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, ו[[הרמ"א]] (וכן [[אדמו"ר הזקן]] במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים {{הערת שוליים|סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך}} בעניינים שמקורם במורה נבוכים. | ||
בספר צפנת פענח [[יוף רוז'ין|להרוגוצ'ובי]] {{הערת שוליים|בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים}} ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה. {{הערת שוליים|וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.}} | בספר צפנת פענח [[יוף רוז'ין|להרוגוצ'ובי]] {{הערת שוליים|בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים.}} ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה. {{הערת שוליים|וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.}} | ||
בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי [[אדמו"ר הזקן]], [[אור התורה]] לה[[צמח צדק]] וכו' – ובציון המקור. | בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי [[אדמו"ר הזקן]], [[אור התורה]] לה[[צמח צדק]] וכו' – ובציון המקור. |
עריכות