1,124
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ"ג]], 65,798 תושבים. | '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשפ"ג]], 65,798 תושבים. | ||
בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו | בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה כ-300 משפחות{{הערה|שם=נצ|[https://col.org.il/news/146696 דרמה בקריית גת: הנציג החב"די חתם לרוץ עם 'עוצמה יהודית' {{col}}]}}, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים המקומית. | ||
חסיד חב"ד הראשון שהגיע לקרית גת הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן | חסיד חב"ד הראשון שהגיע לקרית גת הוא הרב [[זלמן אבעלסקי|זלמן טוביה הכהן אבעלסקי]], שמיד עם הגעתו הקים בית ספר חב"ד בעיר, ומאז כיהן כמנהל בית הספר. | ||
הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר | הרב [[ יעקב פלס]], ממייסדי ישיבת חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, בשנת תשי"ט הגיע לעיר כדי לפתוח ישיבה עבור עולי רומניה שהיו בעיר, ובברכתו של הרבי במכתב מי' שבט תשי"ט הקים את ישיבת חב"ד בקרית גת, בפועל הישיבה נפתחה כעשור שנים לאחר מכן. | ||
חסידי חב"ד שהתמנו לתפקידים חינוכיים בישיבה ובבית ספר, התגבשו לקהילה קטנה אשר הלכה וצמחה עם השנים וכיום גרים בה כ-300 משפחות חב"דיות. | חסידי חב"ד שהתמנו לתפקידים חינוכיים בישיבה ובבית ספר, התגבשו לקהילה קטנה אשר הלכה וצמחה עם השנים וכיום גרים בה כ-300 משפחות חב"דיות. | ||
==התייסדות קהילת חב"ד בעיר== | ==התייסדות קהילת חב"ד בעיר== | ||
בשנת [[תשי"ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], | ===מנהל בית הספר הרב אבלסקי=== | ||
בשנת [[תשי"ט]] יצא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], בהוראת [[הרבי]], להקים את בית ספר חב"ד בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד. | |||
[[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר. | [[שליח הרבי]] הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר. | ||
שורה 50: | שורה 51: | ||
הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת"). | הרב אבלסקי ייסד מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד בחגי ישראל ברחבי העיר, שיעורי תניא במגוון מקומות כולל בספריית העייריה, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת"). | ||
===מנהל המוסדות הרב וולפא=== | |||
במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה. | במשך השנים תשל"ג - תשנ"ב שימש הרב שלום דובער הלוי וולפא כמנכ"ל המוסדות, לצד הרה"ג הרה"ח [[משה הבלין]] ששימש כראש הישיבה. | ||
===מנהל הגנים הרב לוין=== | |||
את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה. | את מוסדות גני חב"ד ניהל הרה"ח [[גרשון דובער הלוי לוין]] עד לשנת תשע"ו. אז נכנסו הגנים תחת ניהול העייריה. | ||
ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל. | ב20 השנים האחרונות עם התרחבות העיר נבנו בתי כנסת נוספים בשכונות החדשות, מהבולטים שבהם: בית כנסת חב"ד 770 שערי גאולה, ובית כנסת חב"ד אהל מנחם - חידקל. | ||
==חב"ד בעירייה== | ==חב"ד בעירייה== | ||
שורה 75: | שורה 74: | ||
ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ"ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה המונה למעלה מ-300 משפחות אנ"ש. | ביום חמישי [[י' תמוז]] [[תשפ"ג]] התקיים אירוע [[הקהל]] גדול לכל אנ"ש קרית גת, במהלך ההקהל הושק ועד הקהילה המונה למעלה מ-300 משפחות אנ"ש. | ||
כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל"ג בעומר]] לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד). | {{הערה|כחודשיים קודם הקמת הוועד, יזמו חלק מחבריו אירוע גדול ומושקע בליל [[ל"ג בעומר]] לכל אנ"ש (בעקבות האירוע הושק הועד)}}. | ||
ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ"ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר. | ב[[חול המועד]] [[חג סוכות|סוכות]] [[תשפ"ד]], יזם הוועד התוועדויות בכל לילה ב3 בתים שונים ברחבי העיר. | ||
שורה 81: | שורה 80: | ||
בערב [[חג הפסח]] [[תשפ"ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג. | בערב [[חג הפסח]] [[תשפ"ד]] קיים הועד מכירה מסובסדת של כל צרכי החג. | ||
===חברי הוועד | ===חברי הוועד תשפ"ג=== | ||
* ר' שלום דב בער גרונר | * ר' שלום דב בער גרונר | ||
* ר' מנחם מענדל כהן | * ר' מנחם מענדל כהן | ||
שורה 92: | שורה 91: | ||
ועוד | ועוד | ||
===בחירות לועד=== | ===בחירות לועד תשפ"ה=== | ||
בז' כסלו תשפ"ה נערכו לראשונה בחירות לועד, בבחירות השתתפו 212 משפחות מהקהילה (מתוך כ-300 משפחות). | בז' כסלו תשפ"ה נערכו לראשונה בחירות לועד, בבחירות השתתפו 212 משפחות מהקהילה (מתוך כ-300 משפחות). | ||
עריכות