662
עריכות
יהדות מרוקו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]] | [[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]] | ||
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]] | [[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]] | ||
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה | '''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. | ||
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים. | בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===התחלת השליחות בקזבלנקה=== | ===התחלת השליחות בקזבלנקה=== | ||
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול תש"י התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת | בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול [[תש"י]] התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת | ||
שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27}}. | שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27}}. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה | *הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה | ||
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג | *הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג | ||
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט | *הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר [[מידלט]] | ||
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]] | *הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]] | ||
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] | *הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]] | ||
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]] | *הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]] | ||
*הרב [[מרדכי בלינוב]] | *הרב [[מרדכי בלינוב]] ל[[מרקש]] | ||
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: | בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: | ||
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}} | *הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}} | ||
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] | *הרב [[מנחם מענדל ערד]] ל[[מרקש]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}. | ||
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}. | השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}. | ||