2,862
עריכות
אנציקלופדיה תלמודית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אנציקלופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחד הספרים]] | [[קובץ:אנציקלופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחד הספרים]] | ||
'''אנציקלופדיה תלמודית''', היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי | '''אנציקלופדיה תלמודית''', היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי ה[[הלכה]] בצורה ברורה ומקיפה. העורך הראשי ומתווה הדרך היה הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ||
הכרך הראשון התפרסם בשנת [[תש"ז]]. נכון לשנת [[תשפ" | הכרך הראשון התפרסם בשנת [[תש"ז]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]], [[הוצאה לאור|יצאו לאור]] 53 כרכים עד הערך "[[מנחה|מנחת]] כהנים"{{הערה|נ"ב כרכים, וכרך ל"א* - ערך כלים יצא לאור כהשלמה בשנת [[תשפ"ד]] לפני כרך נ"א.}}. בעבר נטען כי המערכת עושה מאמץ להשלים את המפעל עד שנת [[תשפ"ד]]{{מקור}} בהתאם לבקשת התורם. | ||
מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים ההלכתיים מתוך מרחבי ה[[תורה שבעל פה]] בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מ[[הרבי]]. | |||
מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים | |||
==האנציקלופדיה== | ==האנציקלופדיה== | ||
| שורה 15: | שורה 11: | ||
המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים. | המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש"ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים. | ||
הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, הפניות | הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, [[מראי מקומות|הפניות וציונים]] לצד כל משפט, נימוקים, טעמים וכן השיטות השונות בנידון. | ||
לאחר פטירת הרב זוין מילא את מקומו הרב רפאל שמואלביץ, לאחריו הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], וכיום הערוך הוא הרב מאיר שמואלביץ. | |||
שנים-עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא האות "אל"ף" והאחרון עד-עתה הוא "מנחת כהנים". | |||
האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי "[[יצחק אייזיק הרצוג|מכון הרב הרצוג]]" שב[[ירושלים]] שבנשיאות הרב [[ישראל מאיר לאו]], וכיום פועלת בחסות [[שמואל רוהר|משפחת רוהר]]. | |||
האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית [[תל אביב]] לכבוד צאת הכרך הראשון{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&pgnum=11 '''הפרדס''', [[תשרי]] תש"ח, עמ' 9], באתר היברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת [[תשמ"ח]] זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק. | האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית [[תל אביב]] לכבוד צאת הכרך הראשון{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&pgnum=11 '''הפרדס''', [[תשרי]] תש"ח, עמ' 9], באתר היברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת [[תשמ"ח]] זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק. | ||
בנוסף לסדרה, יצאו לאור כרכים יחודיים בפורמט [[ספר]] סטנדרטי המבוססים על ערכי האנציקלופדיה, בנושאים: [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]], [[חנוכה]], ה[[פרשת השבוע|פרשה]] ב[[הלכה]], ה[[תפילה]], [[ירושלים]] ו[[המקדש]], [[ארץ ישראל]], דיני ה[[חשמל]] ו[[מסכת כתובות]] ב[[ש"ס]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו"ת של בר-אילן. | |||
בשנת [[תשע"ג]] החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים. | בשנת [[תשע"ג]] החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים. | ||