39,916
עריכות
יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]]רבי '''יהודה לייב שניאורסון''' הוא בנו השני של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומייסד שושלת [[קאפוסט]]. | ||
נולד בשנת תקס"ח. הוא היה בנו השני של ה'צמח צדק'. [[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו. בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי. | נולד בשנת תקס"ח. הוא היה בנו השני של ה'צמח צדק'. [[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו. בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בי"ד חשון [[תקפ"ה ]]נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס ]]משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה. חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, התיישב בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. | בי"ד חשון [[תקפ"ה ]]נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס ]]משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. חתונתו הייתה ביום י"ד מר-חשון תקפ"ה. חודשיים לאחר פטירת אביו הצמח צדק, התיישב בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי [[חסיד]]ים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. | ||
בשמחת תורה [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו,רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות]]. | בשמחת תורה [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. [[אדמו"ר המהר"ש]] השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות]]. | ||
== תפילתו == | |||
סדר התפילה שלו היה בדביקות ושפיכות הנפש ובאריכות גדולה. אמרו לו האברכים שאין הם יכולים להתפלל באריכות כל כך, והבטיח בכל פעם שלא יאריך, אבל כשהתחיל להתפלל שכח על התנאי. | |||
פעם אמר אחרי שהבטיח שלא יאריך, הנה כדי שלא ישכח על התנאי, יקשרו אותו ב"עמוד", ומרוב הדבקות משך אתו את העמוד עד הפתח שבמערב, וכשהגיע לחזרת הש״ץ לקחו האברכים את העמוד לעבר כותל המזרח, ורבי יהודה לייב נמשך אחרי העמוד.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15797&hilite=25056a48-1a55-486a-891f-a89597f838e1&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=15 אוצר ספירו חב"ד חל' י"ח עמ' 6] מפי המשפיע רבי [[שמואל גרונם]] בספר [[רשימות דברים]] עמ' קנב קנג.}} | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות]]. | *בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה[[מגן אבות]]. | ||