בושה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  18 בנובמבר 2024
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
מסיבה זאת המילים הפותחות את הטור שו"ע הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי [[עזות|עז]] כ[[נמר]], [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.  
מסיבה זאת המילים הפותחות את הטור שו"ע הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי [[עזות|עז]] כ[[נמר]], [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.  


מידת הבושה שונה ממידת [[רחמנות]] ו[[גמילות חסדים]] שבטבע כל ישראל בתולדותם, בכך שמידת ה[[בושה|ביישנות]] באה ל[[בני ישראל]] ב[[מתן תורה]]<ref>עיין חדא"ג יבמות עט, א. ולכן לא נזכר בתניא סוף פרק א' הענין דביישנים. כי המדובר שם רק במדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם, משא"כ מדת הביישנות שבאה במ"ת (אגרות קודש ח"כ אגרת ז'תצ. ואגרות קודש חי"ט אגרת ז'רחצ. ח"ג אגרת תיג).</ref>.  
מידת הבושה שונה ממידת [[רחמנות]] ו[[גמילות חסדים]] שבטבע כל ישראל בתולדותם, בכך שמידת ה[[בושה|ביישנות]] באה ל[[בני ישראל]] ב[[מתן תורה]]{{הערה|עיין חדא"ג יבמות עט, א. ולכן לא נזכר בתניא סוף פרק א' הענין דביישנים. כי המדובר שם רק במדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם, משא"כ מדת הביישנות שבאה במ"ת (אגרות קודש ח"כ אגרת ז'תצ. ואגרות קודש חי"ט אגרת ז'רחצ. ח"ג אגרת תיג).</ref>.  


== ברמב"ם ==
== ברמב"ם ==

תפריט ניווט