27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
|||
שורה 61: | שורה 61: | ||
כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים. | כך מבחינה רוחנית, טרדות הפרנסה וענייני גשמיות העולם הטורדים את מנוחתו של כל יהודי הם כמו המבול ונקראים "מי נח", כי הם צופנים בתוכם כוונה טובה. דווקא בזכות הקשיים והמכשולים, כאשר האדם עומד מולם ומתגבר עליהם, הוא מצליח לחשוף את ניצוצות הקדושה הטמונים בהם, עד שהם עצמם נהפכים לטוב ולקדושה, ואף מסייעים לו בעבודת ה' ונעשה "נייחא דרוחא", מנוחה ורגיעה, בעליונים ובתחתונים. | ||
===מעשיו של נח | ===מעשיו של נח{{הערה|פעולת נח על דור המבול ועל העולם כולו, בכמה רבדים (4), וההוראה מזה, ראה ש"פ נח תשמ"ה התוועדויות ע' 508 ואילך.</ref>=== | ||
נאמר בספר הזוהר{{הערה|זהר פרשת נח סז, ב ואילך}} שנח לא התפלל על אנשי דורו, ולכן נקרא המבול על שמו{{הערה|ויש דורשים אותו לגנאי משום כך. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 19}}. מבואר שנח לא התפלל על בני דורו ולא לימד עליהם זכות משום שקודם המבול עדיין לא הייתה קיימת אפשרות ה[[תשובה]] בעולם. באותה תקופה היו שני מצבים קיצוניים בלבד: מצד אחד הצדיקים שבכל דור, שקיימו את המצוות שניתנו לאדם הראשון ולמדו תורה, ובצד השני החוטאים, שעליהם נאמר "מלאה הארץ חמס". לא היה מצב של בעלי תשובה. | נאמר בספר הזוהר{{הערה|זהר פרשת נח סז, ב ואילך}} שנח לא התפלל על אנשי דורו, ולכן נקרא המבול על שמו{{הערה|ויש דורשים אותו לגנאי משום כך. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 19}}. מבואר שנח לא התפלל על בני דורו ולא לימד עליהם זכות משום שקודם המבול עדיין לא הייתה קיימת אפשרות ה[[תשובה]] בעולם. באותה תקופה היו שני מצבים קיצוניים בלבד: מצד אחד הצדיקים שבכל דור, שקיימו את המצוות שניתנו לאדם הראשון ולמדו תורה, ובצד השני החוטאים, שעליהם נאמר "מלאה הארץ חמס". לא היה מצב של בעלי תשובה. | ||