חסידות סטרופקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''[[חסידות]] סטרופקוב''' היא [[חצר חסידית]] משושלת [[חסידות צאנז|צאנז]], שמקורה ב[[עיירה]] סטרופקוב שב[[סלובקיה]].
'''[[חסידות]] סטרופקוב''' היא חצר חסידית משושלת [[חסידות צאנז|צאנז]], שמקורה ב[[עיירה]] סטרופקוב שבסלובקיה.


== שושלת החסידות ==
== שושלת החסידות ==
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטם, בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, בנו בכורו של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]].


האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי [[אברהם שלום הלברשטם]], בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מ[[חסידות שינאווא|שינובה]], בנו בכורו של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] בסטרופקוב בחיי אביו. רבי אברהם שלום נודע בהתמדתו בתורה בקדושתו ובמופתיו וחיבר את הספר "דברי שלום".
כיהן כ[[אדמו"ר]] בסטרופקוב בחיי אביו. רבי אברהם שלום נודע בהתמדתו בתורה בקדושתו ובמופתיו וחיבר את הספר "דברי שלום".


לאחר פטירתו של רבי אברהם שלום ב[[ו' בסיוון]] [[ת"ש]], התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם בשנות [[השוא]]ה שהה בבונקר ב[[פרשבורג]] ולאחר מכן נמלט ל[[שווייץ]]. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד פטירתו ב[[ו' באייר]] [[תשי"ד]]. ארונו הועלה לישראל.
לאחר פטירתו של רבי אברהם שלום ב[[ו' בסיוון]] [[ת"ש]], התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם בשנות [[השואה]] שהה בבונקר בפרשבורג ולאחר מכן נמלט ל[[שווייץ|שוויץ]]. כל ילדיו נספו בשואה.
 
בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד פטירתו ב[[ו' באייר]] [[תשי"ד]], ארונו הועלה לישראל.
 
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה אתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו רבי ישכר דוב מ[[אונגוואר]] מגזע חסידות וישניצא) רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו במאה שערים שב[[ירושלים]]. התכתב רבות עם הרבי, ותמך במאבקיו השונים של הרבי כגון בענין הלוחות המרובעות. נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]].


רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה אתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו רבי ישכר דוב מ[[אונגוואר]] מגזע חסידות וישניצא) רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו ב[[מאה שערים]] שב[[ירושלים]]. התכתב רבות עם הרבי, ותמך במאבקיו השונים של הרבי כגון בענין הלוחות המרובעות. נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]].
אחותו של [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] נישאה להרה"ח [[אורי בן שחר]].
אחותו של [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] נישאה להרה"ח [[אורי בן שחר]].
לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו רבי [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ]] -הלברשטאם המתגורר בירושלים. חתנו של רבי מנחם מנדל שנייבאלג מ[[מנצ'סטר]]. בא לביקור אצל הרבי מספר פעמים ושומר על קשר קבוע עם חסידות חב"ד.
 
לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו רבי [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ]] -הלברשטאם המתגורר בירושלים. חתנו של רבי מנחם מנדל שנייבאלג מ[[מנצ'סטר]].
 
בא לביקור אצל הרבי מספר פעמים ושומר על קשר קבוע עם חסידות חב"ד.


לחסידות יש בתי מדרש ב[[ירושלים]], ב[[בני ברק]] וב[[וויליאמסבורג]].
לחסידות יש בתי מדרש ב[[ירושלים]], ב[[בני ברק]] וב[[וויליאמסבורג]].
300

עריכות

תפריט ניווט