641
עריכות
מים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ראו גם
(←מקווה) |
(←ראו גם) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | [[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | ||
'''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו [[מים העליונים]] ו[[מים התחתונים]]. | '''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו [[מים העליונים]] ו[[מים התחתונים]]. | ||
== תוכנו == | |||
מים מצמיחים כל מיני תענוג. | |||
ולכן יסוד המים ב[[נפש הבהמית]] מסמל את [[תאווה|תאוות]] [[עולם הזה]]<ref>[[תניא]] פרק א'.</ref>. | |||
אך המים עצמם אין להם טעם (אשר לכן לא מברכים עליהם, אלא אם כן הוא צמא). | |||
זה מורה על [[קיום המצוות]] ללא [[קבלת-עול]]. | |||
==בקבלה ובחסידות== | ==בקבלה ובחסידות== | ||
| שורה 26: | שורה 35: | ||
==בהלכה ומנהג== | ==בהלכה ומנהג== | ||
===שתיית מים=== | ===שתיית מים=== | ||
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}. | המים, ברכתם שהכל כששותה לצמאו. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}. | ||
===מים אחרונים=== | ===מים אחרונים=== | ||
קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים. | קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים. | ||
| שורה 44: | שורה 53: | ||
לגבי זמני הטבילה: את עניין הטבילה במקווה הכניס רבינו האמצעי בסידור עם דא"ח{{הערה|עניין הטבילה במקווה מובא ומבואר בחסידות במקומות בודדים בלבד}} לפני סדר כניסת השבת (ומכאן הוראה לטבול כהכנה לשבתות וימים טובים), אך בלקוטי תורה{{הערה|תבוא, דף מב ע"ג.}} מובא שמקווה הוא אחת משלושת ההכנות לתפילה (של '''ימות החול''', יחד עם צדקה ולימוד חסידות), וכן ב[[המכתב הארוך|מכתב הארוך]] מסופר שחסידי הבעש"ט היו טובלים '''כל יום''' כהכנה לתפילה - וכך נוהגים היום רובם ככולם של חסידי חב"ד (למרות שהרבי עצמו לא נהג כך). | לגבי זמני הטבילה: את עניין הטבילה במקווה הכניס רבינו האמצעי בסידור עם דא"ח{{הערה|עניין הטבילה במקווה מובא ומבואר בחסידות במקומות בודדים בלבד}} לפני סדר כניסת השבת (ומכאן הוראה לטבול כהכנה לשבתות וימים טובים), אך בלקוטי תורה{{הערה|תבוא, דף מב ע"ג.}} מובא שמקווה הוא אחת משלושת ההכנות לתפילה (של '''ימות החול''', יחד עם צדקה ולימוד חסידות), וכן ב[[המכתב הארוך|מכתב הארוך]] מסופר שחסידי הבעש"ט היו טובלים '''כל יום''' כהכנה לתפילה - וכך נוהגים היום רובם ככולם של חסידי חב"ד (למרות שהרבי עצמו לא נהג כך). | ||
=== ניסוך המים === | |||
{{ערך מורחב|ניסוך המים}} | |||
==ניגונים== | ==ניגונים== | ||
===כאיל תערוג ל[[אדה"ז]]=== | ===כאיל תערוג ל[[אדה"ז]]=== | ||
| שורה 81: | שורה 92: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[גשם]] | *[[גשם]] | ||
*[[נהר]] | |||
*[[מעין]] | |||
*[[ים]] | |||
*[[טל]] | *[[טל]] | ||