בית השחי: הבדלים בין גרסאות בדף

צירוף הלשון 'בית השחי' לא מופיע בתנ"ך, והוא מופיע לראשונה בדברי חז"ל{{הערה|סנהדרין ז, ז: "בעל אוב - המדבר משחיו". נזיר נח, ב: "המעביר בית השחי", זבחים יט, א: "בית השחי מהו שיחוץ על בשרו", ועוד.}}. ביטויים בעלי משמעות לשונית קרובה הם 'תחת אצילי ידיו'{{הערה|ירמיהו לח, יב: "וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן", ובמצודת ציון: "הם בתי השחי" (וראה במפרשים על יחזקאל יג, יח, שגם 'אצילי הידיים' סתם פירושו בתי השחי). אך במקומות אחרים 'אצילי הידיים' הם המרפקים, כמו במסכת סופרים: "ולא יתננו על גבי ארכובותו ויתן אציליו עליו", (וראו ברש"י על זבחים יח, ב שהמרפק משמש גם לציון בית השחי, "למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד"א לפי '''ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע'''")..}}, ולדעת חלק מהמפרשים 'חיקו'{{הערה|על אף שבדרך כלל המשמעות היא לחלל שנוצר בין הזרועות לבית החזה בשעה שאדם חובק את ידיו, כמו תינוק שנח 'בחיק אמו'.}} ו'בית הזרוע'{{הערה|אם כי פעמים רבות הכוונה בביטוי זה היא לשרוול הבגד.}}.

==בספרות ההלכה==

*'''מקומות המכוסים''' - לכל הדעות, בית השחי הוא מהמקומות המכוסים שצריך להקפיד לכסות אותם משום צניעות, ובאם אדם נוגע במקום זה, מחוייב ליטול את ידיו.

*'''חציצה''' - כאשר אדם מחוייב הלכתית בטבילה ב[[מקווה טהרה]], עליו לדאוג שהמים יגיעו לכל חלקי הגוף, ולכן הוא צריך להתכופף מעט ולהרחיק את הזרועות מהגוף כדי שהמים יוכלו להגיע גם לבית השחי, ואף שהטבילה כשרה אם המים לא הגיעו - מחוייבים לדאוג לכך שלא תהיה חציצה במקומות אלו (בשונה ממקומות הבלועים שבהם אין חציצה כלל).

==בתורת החסידות==