8,937
עריכות
דוד תעיזי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב דוד תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי (תש"פ)]] | [[קובץ:הרב דוד תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי (תש"פ)]] | ||
הרב '''דוד תעיזי''' (נולד בשנת [[ת"ש]], 1940 | הרב '''דוד תעיזי''' (נולד בשנת [[ת"ש]], 1940) הוא רב בית הכנסת ומוסדות חזון זכריה בלוד, מוסר שיעורי תורה בכל הארץ, ומשיב בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרב יחיא זכריה{{הערה|}}, תלמיד חכם ומקובל, במשפחה המיוחסת ל[[דוד המלך]], שצאצאיה בכל הדורות היו רבנים ומקובלים ידועים (כגון רבי שלום שבזי, רבי מרדכי שרעבי). בגיל צעיר התמנה לרב הכפר אפיוש ומחוז תעיז שבתימן. נישא למרת חנה ע"ה. ולמרת חנה. | |||
לאחר עלייתו לאה"ק בשנת תש"ט, התיישב עם קהילתו בעיר גדרה. עוד בהיותו במעברה, פתח את התלמוד תורה הראשון במחנה העולים, כדי לתת חינוך יהודי כשר לילדי ישראל, ועשה מאמצים רבים כדי לשמור על גחלת היהדות בקרב העולים. לאחר התיישבותו בגדרה לא קיבל על עצמו משרת רבנות רשמית, אך היה שו"ב (מטעם המועצה הדתית בעיר), מוהל, ובביתו התקיים ת"ת. הרב זכריה היה גאון עצום וגם מקובל גדול, יהודים רבים מכל הארץ ומכל העדות הגיעו להתברך ממנו וסיפורי מופתים רבים מסופרים עליו. בערוב ימיו, עם התדרדרות המצב הדתי בגדרה, ובכלל זה חילולי שבת רבים שציערוהו מאד, עבר להתגורר בסמיכות לרב דוד בנו בשיכון חב"ד בלוד, שם הקים בביתו הפרטית ביכנ"ס. נפטר בשם טוב במיתת נשיקה ביום ט"ו אייר ה'תשמ"ח, בהיותו רכון על ספר מדרש רבה. | |||
בשנת תשכ"ג | למד בצעירותו במוסדות חב"ד - ישיבות אור יצחק יהודי', [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], ו[[תומכי תמימים לוד]]. | ||
בשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמגיד שיעור בגירסא בישיבה בלוד, תפקיד אותו ממלא אף כיום, הוא איש הצוות הוותיק ביותר בישיבה בלוד היום). | |||
בשנת [[תשכ"ג]] נשא את מרת כוכבה, ועבר לגור בשכונת הרכבת בלוד, ובהמשך - בשיכון חב"ד. | |||
עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}. במשך תקופה מסוימת הדריך בבי"ס למלאכה בכפ"ח. | עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}. במשך תקופה מסוימת הדריך בבי"ס למלאכה בכפ"ח. | ||
בשנת תשל"ד, אחר פטירת גיסו, ר' ישעיה וויס, הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת תשמ"ח התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד | בשנת [[תשל"ד]], אחר פטירת גיסו, ר' [[ישעיה וויס]], הקים עם אחיו את כולל 'נר ישעיהו' בשכונה, כשאביו, ר' זכריה, עומד בראשו. לאחר פטירתו של ר' זכריה בשנת [[תשמ"ח]] התמנה הרב דוד לעמוד בראש הכולל, עד לסגירתו בראשית שנות העי"ן. | ||
הרב דוד מוסר שיעורים בכל הארץ, בעיקר בריכוזי עולי תימן, (בשנת [[תשד"מ]] החל למסור שיעור [[גמרא]] שבועי ב[[נס ציונה]]{{הערה|ness-ziona.com/11249_משפחת-קעטבי-הנס-ציונית-אברהם-על-שם-אבר/ | |||
משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.}}), וגם בביהכנ"ס חזון זכריה (כל יום בשעות הבוקר המאוחרות - שיעור דף היומי ורמב"ם. בליל שב"ק - שיעור באוה"ח הק'. בבוקר לפני התפילה - שיעור חסידות. בצהריים לפני תפילת מנחה - השיעור היומי בתוספת הלכות שבת. במוצ"ש - שיעור זוהר). | משפחת קעטבי הנס ציונית: אברהם על שם אברהם בנו של הרמב"ם וness-ziona.com/40943_אני-מכיר-את-חבד-כבר-40-שנה-●-ראיון-בלעדי/ אני מכיר את חב”ד כבר 40 שנה… ● ראיון בלעדי ל ‘נס ציונה דוט קום’ באתר בית חב"ד נס ציונה.}}), וגם בביהכנ"ס חזון זכריה (כל יום בשעות הבוקר המאוחרות - שיעור דף היומי ורמב"ם. בליל שב"ק - שיעור באוה"ח הק'. בבוקר לפני התפילה - שיעור חסידות. בצהריים לפני תפילת מנחה - השיעור היומי בתוספת הלכות שבת. במוצ"ש - שיעור זוהר). | ||