מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(פיצול) |
(הרחבה) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===מראה האתרוג=== | ===מראה האתרוג=== | ||
צבע האתרוג צריך להיות צהוב. נחלקו ה[[תנאים]] באתרוג שצבעו ירוק "ככרתי", האם כשר או לא, וההלכה שפסול{{הערה|משנה סוכה לד, ב. רמב"ם הלכות לולב פרק ח הלכה ח. טור, שולחן ערוך (ושו"ע אדה"ז) סימן תרמח סעיף כא (אדה"ז - סעיף ל).}}. | |||
נחלקו ראשונים מהו הצבע המוגדר "ככרתי" ופסול: יש אומרים שהוא נוטה לכחול, אבל האתרוגים הירוקים המוכרים לנו כשרים; ויש אומרים שהירוק המוכר לנו הוא ככרתי, והירוק הכשר הוא צהוב בלבד{{הערה|ראה תוספות סוכה לא, ב ד"ה הירוק. חולין מז, ב ד"ה אלא.}}. להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]] כי הצבע הכשר הוא צהוב, ואתרוג ירוק פסול, אלא שאתרוג שצבעו ירוק כאשר נתלש מהעץ ועתיד להצהיב כעבור זמן כשר עוד לפני שהצהיב. אלא שכדי להיות בטוחים בכך, נהגו לקחת אתרוג שכבר החל להצהיב{{הערה|שו"ע אדה"ז שם.}}. | |||
למעשה, מנהג חב"ד לקחת אתרוג צהוב, כעין שעוה{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים ע' 65].}}. מנהג הרבי להקפיד שהאתרוג יהיה צהוב ביותר{{הערה|מעשה מלך פרק כה סעיף ח.}}. | |||
== מנהגים נוספים == | |||
[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]] | [[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ארבעת המינים]]]] | ||
* בעת אמירת [[הלל]] אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים{{הערה|ספר המנהגים, ע' 67.}}. מקור המנהג בהנהגתו של [[הרבי הריי"צ]], שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי [[הרבי]] ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=240ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ח].}}. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל. | * בעת אמירת [[הלל]] אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים{{הערה|ספר המנהגים, ע' 67.}}. מקור המנהג בהנהגתו של [[הרבי הריי"צ]], שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי [[הרבי]] ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=240ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ח].}}. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל. | ||
* למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו ל[[מבצע ד' מינים]], על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5816.htm אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז].}}: {{ציטוטון|וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו}}. | * למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו ל[[מבצע ד' מינים]], על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5816.htm אגרות קודש חלק טז, אגרת ה'תתטז].}}: {{ציטוטון|וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו}}. | ||