39,916
עריכות
(עיצוב) |
מ (←מכון מגמ"ה) |
||
שורה 50: | שורה 50: | ||
כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח.{{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב חריף נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי". | כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח.{{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב חריף נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי". | ||
לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, ולאחר זמן חזר בו מאיסור זה{{מקור}}, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי מנחם מנדל שפרן.<ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref> | לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, ולאחר זמן חזר בו מאיסור זה{{מקור}}, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי [[מנחם מנדל שפרן]].<ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חצרות]] | [[קטגוריה:חצרות]] |
עריכות