762
עריכות
אליעזר זוסיא פורטוגל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
| שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קובץ:סקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]] | [[קובץ:סקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]] | ||
הרב אליעזר זוסיא פרטיגול נולד ב[[א' בחשוון]] שנת [[תרנ"ח]] לר' ישראל אברהם פרטיגול (שהיה תלמידו של רבי ישעיה שור ורב במספר קהילות. בסוף ימיו היה רב קהילת [[סקולען]] בסרביה). אמו הייתה בתו של ר' חיים, אב-בית-דין בסלפקוביץ בחבל פודוליה (מצאצאי [[רש"י]] והתהלכו שמועות שיש לו רוח הקודש) והייתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת ה[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. בצעירותו כבר למד תורה שעות רבות ביממה. ביום [[י"ח באייר]] ([[ל"ג בעומר]]) שנת [[תרע"ה]], בהיותו כבן שבע עשרה נפטר אביו והכתירוהו להחליף את אביו במשרת הרבנות. | הרב אליעזר זוסיא פרטיגול נולד ב[[א' בחשוון]] שנת [[תרנ"ח]] בסקולען לר' ישראל אברהם פרטיגול (שהיה תלמידו של רבי ישעיה שור ורב במספר קהילות. בסוף ימיו היה רב קהילת [[סקולען]] בסרביה). אמו הייתה בתו של ר' חיים, אב-בית-דין בסלפקוביץ בחבל פודוליה (מצאצאי [[רש"י]] והתהלכו שמועות שיש לו רוח הקודש) והייתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת ה[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. בצעירותו כבר למד תורה שעות רבות ביממה. ביום [[י"ח באייר]] ([[ל"ג בעומר]]) שנת [[תרע"ה]], בהיותו כבן שבע עשרה נפטר אביו והכתירוהו להחליף את אביו במשרת הרבנות. | ||
כשהתמנה לרב כבר היה הרב פרטיגול בקיא ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] והוסמך על ידי גדולי הרבנים בתקופתו{{הערה|בין המסמיכים; רבי חיים מרדכי רולר, אב"ד ניאמץ בעל "באר [[מים]] חיים". רבי יהודה לייב צירלסון מקישינוב ועוד.}}. בשנת [[תרע"ח]] כתב עליו ר' בצלאל זאב שפרן מבאקוי: {{ציטוטון|האברך הרב המופלג בתורה ואוצרו יראה טהורה, ענוותן ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו, שייף עייל ושייף נפק וגריס באורייתא תדירא, משנתו סדורה, כל מן דין סמוכו לנא, הולך תמים, מוסמך בסמיכות חכמים, מורנו הרב אליעזר זוסיא נרו-יאיר}}. בתקופת כהונתו כרב בסקולען היה נואם ומלהיב את קהילתו ללימוד תורה וליראת השם. כדי להקל על בני קהילתו להתמצא בהלכות שבת, כתב קונטרס שמסכם את הלכות שבת ב[[עברית]] וב[[אידיש]]. הקים גם תלמוד תורה עבור ילדי העיר, דאג ל[[כשרות]] האוכל בחנויות שבעירו ונלחם נגד דעות כפרניות שהחלו להתפשט באותה תקופה. בשנת [[תרצ"ה]], לאחר עשרים שנות רבנות בסקולען, יעץ לו ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]], רבי [[מרדכי שלום יוסף]], לעבור לעיר צ'רנוביץ ב[[אוקראינה]], שם הוכתר כ[[רב]] העיר וכנשיא [[אגודת ישראל]]. | כשהתמנה לרב כבר היה הרב פרטיגול בקיא ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] והוסמך על ידי גדולי הרבנים בתקופתו{{הערה|בין המסמיכים; רבי חיים מרדכי רולר, אב"ד ניאמץ בעל "באר [[מים]] חיים". רבי יהודה לייב צירלסון מקישינוב ועוד.}}. בשנת [[תרע"ח]] כתב עליו ר' בצלאל זאב שפרן מבאקוי: {{ציטוטון|האברך הרב המופלג בתורה ואוצרו יראה טהורה, ענוותן ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו, שייף עייל ושייף נפק וגריס באורייתא תדירא, משנתו סדורה, כל מן דין סמוכו לנא, הולך תמים, מוסמך בסמיכות חכמים, מורנו הרב אליעזר זוסיא נרו-יאיר}}. בתקופת כהונתו כרב בסקולען היה נואם ומלהיב את קהילתו ללימוד תורה וליראת השם. כדי להקל על בני קהילתו להתמצא בהלכות שבת, כתב קונטרס שמסכם את הלכות שבת ב[[עברית]] וב[[אידיש]]. הקים גם תלמוד תורה עבור ילדי העיר, דאג ל[[כשרות]] האוכל בחנויות שבעירו ונלחם נגד דעות כפרניות שהחלו להתפשט באותה תקופה. בשנת [[תרצ"ה]], לאחר עשרים שנות רבנות בסקולען, יעץ לו ה[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]], רבי [[מרדכי שלום יוסף]], לעבור לעיר צ'רנוביץ ב[[אוקראינה]], שם הוכתר כ[[רב]] העיר וכנשיא [[אגודת ישראל]]. | ||