מתן תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורה ומצוות
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני]] | {{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני]] | ||
'''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]]. | '''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]]. | ||
המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) [[ב'תמ"ח]] | המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) [[ב'תמ"ח]]<ref>בס' סדר עולם רבה השלם עם פי' ימות עולם. (וראה לקו"ש חל"ו ע' 217).</ref>, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]]. | ||
==הכנה למעמד== | ==הכנה למעמד== | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
הבחירה בבני ישראל התחדשה במתן תורה דווקא לפי שעניין הבחירה שייך לנתינת התורה דווקא היות והתורה העניינים שמחייבת והעניינים ששוללת אינם מצד תכונות הדברים אלא מצד הבחירה שבהם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 15 לקוטי שיחות חלק ה ע' 66 הערה 70, 74 לקוטי שיחות חלק ז ע' 23 סעיף ה.}} ולכן בעת נתינתה התגלה גם מעלה זו בישראל שגם מעלתם אינה מצד התכונות הפרטיות שלהם אלא מצד הבחירה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א הערה 49.}} | הבחירה בבני ישראל התחדשה במתן תורה דווקא לפי שעניין הבחירה שייך לנתינת התורה דווקא היות והתורה העניינים שמחייבת והעניינים ששוללת אינם מצד תכונות הדברים אלא מצד הבחירה שבהם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 15 לקוטי שיחות חלק ה ע' 66 הערה 70, 74 לקוטי שיחות חלק ז ע' 23 סעיף ה.}} ולכן בעת נתינתה התגלה גם מעלה זו בישראל שגם מעלתם אינה מצד התכונות הפרטיות שלהם אלא מצד הבחירה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א הערה 49.}} | ||
זו אחד הטעמים ש[[חג השבועות]] הוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ה ולא הקשר ה"פרטי" של המעלות הפרטיות שקיימים בבני | זו אחד הטעמים ש[[חג השבועות]] הוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ה ולא הקשר ה"פרטי" של המעלות הפרטיות שקיימים בבני ישראל. ולכן החג הוא יום אחד ואין בו מצוות פרטיות אלא רק אסור במלאכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כח עמוד 80 ואילך.}} | ||
====בתורה ומצוות==== | ====בתורה ומצוות==== | ||
קיימו [[האבות]] את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל האבות ובזה ריבוי פרטים כדלהלן: | קיימו [[האבות]] את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל האבות ובזה ריבוי פרטים כדלהלן: | ||
:'''בהמשכה שעל ידי המצוות''' | :'''בהמשכה שעל ידי המצוות''' | ||
{{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}} | לפני מתן תורה המשכת הקדושה היתה רק ברוחניות, ולא בדבר הגשמי שבו קיימו המצוה, אפילו בהמצוות שהאבות קיימו בגשמיות. כי קודם מתן תורה היתה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה, ולכן לא היה החיבור של קדושת המצוה (עליונים) עם הדבר הגשמי שבו נעשית המצוה (תחתונים). | ||
ובנוסף לזה, כמה וכמה מצוות קיימו האבות רק ברוחניות (כמו תפילין שנזכר בהם יציאת מצרים ואז עדיין לא היה גלות מצרים). | |||
אבל אחרי מתן תורה בטלה הגזירה והמחיצה שבין עליונים לתחתונים, ולכן ההמשכה בקיום המצוות היא בהדבר הגשמי שבו מקיימים את המצוה, ונעשה חיבור של הדבר הגשמי (שבו מקיימים המצוה) עם קדושת המצוה, ועד שבכמה מצוות, נעשה הדבר הגשמי חפצא של מצוה. | |||
וגם ההמשכה היא נעלית ביותר - המשכת אוא"ס שלמעלה מהגדר דמעלה ומטה (עליונים ותחתונים), וזה נותן את הכח להחיבור של עליונים ותחתונים שנעשה במתן תורה, וכמו כן בקיום המצוות שלאחרי מתן תורה<ref>ד"ה וקבל תשי"א סה"מ מלוקט ו. '''וש"נ'''.</ref>. {{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}} | |||
:'''בפעולתם בעולם''' | :'''בפעולתם בעולם''' | ||
{{להשלים|}} | {{להשלים|}} | ||