11,687
עריכות
מרדכי צבי ברקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת [[תש"א]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[הונגריה]], בה לא הרגישו היהודים כל כך את מוראות השואה עד אמצע שנת [[תש"ג]]. אז ריכזו הגרמנים ימ"ש את היהודים בגטאות והחלו לשלוח אותם למחנות ההשמדה. | הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת [[תש"א]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[הונגריה]], בה לא הרגישו היהודים כל כך את מוראות השואה עד אמצע שנת [[תש"ג]]. אז ריכזו הגרמנים ימ"ש את היהודים בגטאות והחלו לשלוח אותם למחנות ההשמדה. | ||
אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים{{הערה|לימים סיפר לבנו כיצד חפר יחד עם יהודים נוספים בור עמוק במורד ההר, כדי שבערב יום כיפור יוכלו לטבול ב'מקווה'. }}. | אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים{{הערה|לימים סיפר לבנו כיצד חפר יחד עם יהודים נוספים בור עמוק במורד ההר, כדי שבערב יום כיפור יוכלו לטבול ב'מקווה'.}}. | ||
בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה. | בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==מעבר לארצות הברית== | ==מעבר לארצות הברית== | ||
לאחר שהבינו שאין עתיד ליהודים בהונגריה, החליטו לנסות להגר לארצות הברית. לדודו משה לייב היו קשרים עם ארגון הבריחה, שסייע ליהודים לברוח מהמדינות הקומוניסטיות, וכך הצלחנו לעבור את הגבול לגרמניה המערבית. בדרכנו שהינו לילה אחד במחנה פוקינג, שם פגשתי לראשונה את חסידי חב"ד, אך לא נשארנו שם ועברנו למחנות אחרים. | לאחר שהבינו שאין עתיד ליהודים בהונגריה, החליטו לנסות להגר לארצות הברית. לדודו משה לייב היו קשרים עם ארגון הבריחה, שסייע ליהודים לברוח מהמדינות הקומוניסטיות, וכך הצלחנו לעבור את הגבול לגרמניה המערבית. בדרכנו שהינו לילה אחד במחנה [[פוקינג]], שם פגשתי לראשונה את חסידי חב"ד, אך לא נשארנו שם ועברנו למחנות אחרים. | ||
בקיץ תש"ט קיבלו את אשרות הכניסה לארצות הברית, ונסענו לעיר הנמל הגרמנית ברמן, משם הפליגו האוניות לארצות הברית. כאשר הגענו לשם התברר כי האנייה הקרובה יוצאת בשבת. אבי ביקש מהאחראים לאפשר לנו לקנות שביתה באנייה לפני שבת, אך הללו סירבו והודיעו כי אם לא נעלה בשבת – נפסיד את מקומנו, ונאלץ לחכות לאנייה הבאה, שתצא אולי בעוד חודש. לאחר שאביו הודיע חד משמעית שאנו לא נעלה על האנייה בשבת, התרשם הפקיד האחראי מעמידתו של אבי על עקרונותיו, ואמר כי ישתדל לסדר מקום עבורנו באנייה היוצאת כבר ביום שני... | בקיץ תש"ט קיבלו את אשרות הכניסה לארצות הברית, ונסענו לעיר הנמל הגרמנית ברמן, משם הפליגו האוניות לארצות הברית. כאשר הגענו לשם התברר כי האנייה הקרובה יוצאת בשבת. אבי ביקש מהאחראים לאפשר לנו לקנות שביתה באנייה לפני שבת, אך הללו סירבו והודיעו כי אם לא נעלה בשבת – נפסיד את מקומנו, ונאלץ לחכות לאנייה הבאה, שתצא אולי בעוד חודש. לאחר שאביו הודיע חד משמעית שאנו לא נעלה על האנייה בשבת, התרשם הפקיד האחראי מעמידתו של אבי על עקרונותיו, ואמר כי ישתדל לסדר מקום עבורנו באנייה היוצאת כבר ביום שני... | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==הדרך לליובאוויטש== | ==הדרך לליובאוויטש== | ||
כאשר הגעו לניו-יורק, אנשי | כאשר הגעו לניו-יורק, אנשי ה[[ג'וינט]] שיכנו אותנו במלון דירות זמני במנהטן. יחד איתנו היו עוד כמה משפחות חרדים עם ילדים צעירים, וכולנו הלכנו אל [[האדמו"ר מקלויזנבורג]], שנודע ביחסו המיוחד לפליטים. כאשר ראה אותנו, החליט במקום לפתוח ישיבה קטנה עבור ילדי הפליטים, וכך למדנו שם כמה חודשים. | ||
בחורף תש"י מצא אביו דירה בשכונה בין ויליאמסבורג | בחורף תש"י מצא אביו דירה בשכונה בין [[ויליאמסבורג]] ל[[קראון הייטס]]. משך כמה שנים למדתי בישיבת [[ערוגות הבושם]], אך לישיבה זו הייתי צריך לנסוע עם האוטובוס העירוני ואחר כך ללכת ברגל עוד כמה דקות. בימי החורף המושלגים זה לא היה קל, ולכן כאשר שמע מילד שכן שהוא לומד בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' על פינת הרחובות בדפורד ודין, והאוטובוס של הישיבה לוקח אותו מהבית – ביקשתי מאבי לעבור לישיבה החב"דית. כך למעשה הגעתי לליובאוויטש בשנת תשי"ג. | ||
כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-770 להשתתף [[ | כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-[[770]] להשתתף ב[[התוועדות]] של [[הרבי]]. | ||
פעמים רבות | פעמים רבות לקח איתו את אחיו הקטנים, וכך הם התקרבו לליובאוויטש, עד שכאשר הגיעו לגיל ישיבה עמדו על כך שירשמו אותם ל'תומכי תמימים'. פעם אמר הרבי לאביו ביחידות: הוא (מרדכי צבי) התחיל (ללמוד בליובאוויטש), והאחים הגיעו אחריו. | ||
==נוסח התפילה החב"די== | ==נוסח התפילה החב"די== | ||
באותן שנים שמע לראשונה את הנוסח החב"די של תפילות הימים הנוראים. במיוחד התחבר אל המנגינות של הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך ספר הניגונים, וכן הרב [[יוסף וויינברג]]. | באותן שנים שמע לראשונה את הנוסח החב"די של תפילות הימים הנוראים. במיוחד התחבר אל המנגינות של הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]], וכן הרב [[יוסף וויינברג]]. | ||
ר' מוטל אומר: "מכיוון שבשנים ההן לא היו נפוצות הקלטות של בעלי-תפילה, כאשר הייתי צריך לגשת לפני העמוד בימים הנוראים, ניגנתי מתוך הזיכרון. לכן, המנגינות שלי מבוססות על המנגינות של בעלי תפילה הנ"ל, אולם בשינויים קלים" | ר' מוטל אומר: "מכיוון שבשנים ההן לא היו נפוצות הקלטות של בעלי-תפילה, כאשר הייתי צריך לגשת לפני העמוד בימים הנוראים, ניגנתי מתוך הזיכרון. לכן, המנגינות שלי מבוססות על המנגינות של בעלי תפילה הנ"ל, אולם בשינויים קלים". | ||
==שליחות בפיטסבורג והוראה להיות שוחט== | ==שליחות בפיטסבורג והוראה להיות שוחט== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
==כל נדרי הראשון== | ==כל נדרי הראשון== | ||
לקראת [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ה]] ביקשו מר' | לקראת [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ה]] ביקשו מר' מוטל להחליף את ה[[שליח ציבור]] הקבוע ר' [[מרדכי טלישבסקי]] אשר אינו חש בטוב. | ||
למרות שר' מרדכי כיהן כבעל תפילה בימים הנוראים בבתי כנסת שונים, מזה עשרים שנה, הוא לא ראה את עצמו ראוי לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי. | למרות שר' מרדכי כיהן כבעל תפילה בימים הנוראים בבתי כנסת שונים, מזה עשרים שנה, הוא לא ראה את עצמו ראוי לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
בערבו של היום הקדוש, נעמד ר' מרדכי ליד עמוד החזן עטור בקיטל לבן. | בערבו של היום הקדוש, נעמד ר' מרדכי ליד עמוד החזן עטור בקיטל לבן. | ||
הרבי עמד מימינו, על בימת התפילה, ולידו עמד ר' [[חיים שמריהו גוראריה]], לו הייתה 'חזקה' רבת–שנים להוציא את ספרי התורה מארון הקודש, ולהגיש לרבי את ספר התורה הראשון. בהתרגשות רבה המתין למעמד נורא ההוד של הוצאת שלושת ספרי התורה, המסמל את תחילת "כל נדרי". | הרבי עמד מימינו, על בימת התפילה, ולידו עמד ר' [[חיים שמריהו גוראריה]], לו הייתה 'חזקה' רבת–שנים להוציא את ספרי התורה מארון הקודש, ולהגיש לרבי את ספר התורה הראשון. בהתרגשות רבה המתין למעמד נורא ההוד של הוצאת שלושת ספרי התורה, המסמל את תחילת "[[כל נדרי]]". | ||
לפתע נשמעו קריאות 'הצלה' מכל העברים. ר' שמריהו | לפתע נשמעו קריאות 'הצלה' מכל העברים. ר' שמריהו גוראריה שהיה לו חזקה להוצאת ספר התורה לכל נדרי, לקה בלבו וקרס תחתיו מול ארון הקודש. 45 דקות ניסו אנשי ההצלה לבצע בו פעולות החייאה, כאשר כל אותה העת עומד הרבי על בימת התפילה ועוקב בעיניו הקדושות על המתרחש. | ||
רק לאחר שאנשי ההצלה הוציאוהו אל בניין סמוך וקבעו את פטירתו, ירד הרבי מבימת התפילה אל ארון הקודש, לקח בידו את ספר התורה הקטן, ונתן בכך את האות להתחלת 'כל נדרי'. | רק לאחר שאנשי ההצלה הוציאוהו אל בניין סמוך וקבעו את פטירתו, ירד הרבי מבימת התפילה אל ארון הקודש, לקח בידו את ספר התורה הקטן, ונתן בכך את האות להתחלת 'כל נדרי'. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]] | ||
[[קטגוריה:חזנים]] | [[קטגוריה:חזנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||