8,776
עריכות
שלמה מקרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן ב[[ליאזנא]], כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך ל[[וויטבסק]], מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' [[בנימין קלעצקער]], ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.}}). | בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן ב[[ליאזנא]], כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך ל[[וויטבסק]], מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' [[בנימין קלעצקער]], ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"{{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע.}}). | ||
כשהתארח רבי [[שלמה אצל [[אדמו"ר הזקן]] לסעוד אצלו, המליחו כל בני ביתו של אדמו"ר הזקן את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הרבי הפיק הוראה מהסיפור וביאר שבאפשרותו של כל יהודי שלא לחוש טעם באוכל בעת ששקוע ב[[עבודת ה']] באופן של [[בכל דרכיך דעהו]]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106].}}. | |||
בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[פולין]], התפלל אדמו"ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה. | בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[פולין]], התפלל אדמו"ר הזקן בעד נצחונה של רוסיה, אך ר' שלמה התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה. | ||