577
עריכות
בקיעת הנהר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקורו
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←מקורו) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
{{ציטוט|תוכן=וְהֶחֱרִים יְהוָה אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים|מקור=ישעי' יא, טו}} | |||
{{הערה|בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון}} | |||
{{ציטוט|תוכן=הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה{{הערה|לשון עבר.}} בַּנָּהָר יַעַבְרוּ בְרָגֶל{{הערה|לשון עתיד.}}|מקור=תהילים סו, ו}} | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}. | הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של [[ראיה]], שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו [[שמיעה]] שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות{{הערה|ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון [https://drive.google.com/file/d/1v-okTiIK20gM8FHBiKT0Rnc_CJ_xvYOd/view ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ]}}. | ||
== | בקיעת הנהר הוא עיקר החידוש של הגאולה, והחרים ה' את ים מצרים על דרך [[קריעת ים סוף]]<ref>ד"ה והחרים תשמ"ט, סה"מ מלוקט ג. ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה.</ref>. | ||
== [[כבר היה לעולמים]] == | |||
בדוגמת [[יציאת מצרים]], והשינויים מ[[קריעת ים סוף]]<ref>אחש"פ תשכ"ט, תו"מ ע' 116.</ref>. | |||
בקריעת ים סוף נפתח הצנור ונכלל בה בהעלם גם בקיעת הים שתהי' לע"ל (והחרים הוי' את לשון ים מצרים גו'), ויתירה מזו – גם בקיעת הנהר שתהי' לע"ל (והניף ידו על הנהר גו' והכהו לשבעה נחלים). דהגם שבקיעת הנהר הוא למעלה מבקיעת הים, דבקיעת הים הוא חיבור אצילות ובי"ע ובקיעת הנהר הוא חיבור העולמות (אצילות ובי"ע) עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מאצילות, מ"מ, בבקיעת הים שהיתה ביציאת מצרים נכלל בהעלם בקיעת הים דלע"ל וגם בקיעת הנהר דלע"ל<ref>ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות י.</ref>. | |||
== [[מעשינו ועבודתינו|מעשינו ועבודתנו]] == | |||
=== העבודה ל"והכהו לשבעה נחלים" === | |||
<ref>אחש"פ תשכ"ה אות יג.</ref>. | |||
הכנה ל"והכהו לשבעה נחלים", הוא ע"י הדלקת שבעה נרות (בתוכינו)<ref>לקו"ש חכ"ג ע' 266.</ref>. | |||
=== העבודה ל"והדריך בנעלים" === | |||
==== והדריך בנעלים, על ידי [[קבלת עול]], שכופה טבעו ==== | |||
כי כמו שנעלים כפשוטם עשויים מעור גס, ובכדי שהעור הגס יהי' ראוי לעשות ממנו נעל (לבוש לרגלי האדם) הוא ע"י שמרככים את העור מקשיותו, דהעור כמו שהוא מצד עצמו (טרם שמרככין אותו), להיותו קשה וגס א"א להטות אותו, ודוקא ע"י שמרככין אותו מקשיותו אז דוקא אפשר להטותו ולעשות ממנו צורת נעל, עד"ז הוא ברוחניות, דענין והדריך בנעלים הוא שדורך על טבע גופו ונפשו הבהמית, שעי"ז מרכך אותם מקשיותם שלא יהיו קשים כארז אלא רך כקנה. | |||
וזהו שעבודה היא מלשון עיבוד עורות, כי עיקר ענין העבודה הוא שהאדם לוחם עם טבעו. ועי"ז נעשה זיכוך (לא רק בהטבע של האדם, אלא) גם בהטבע דכללות העולם. | |||
וזהו שההכנה לזה שלע"ל יהי' החיבור דטבע העולם עם אוא"ס הבל"ג שלמעלה מעולמות, היא בקיעת הנהר, הוא על ידי העבודה בדרך קבלת עול, שכופה עצמו נגד טבעו<ref>ד"ה כימי צאתך תשי"ב, סה"מ מלוקט ה, אות יא.</ref>. נעליכם ברגליכם, והדריך בנעלים, קב"ע<ref>אחש"פ בסיום כוס של ברכה תשכ"ד.</ref>. | |||
==== בעבודה, הכנה למשיח, תהלוכה<ref>אחש"פ תשכ"ח ס"ג.</ref> ==== | |||
וכיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, וכל גילוי קשור עם מצוה ועבודה שהיא מעין גילוי זה – הרי מובן שכדי לבוא להגילוי ד"והדריך בנעלים", הרי זה ע"י מצוה שנעשית ברגלים (כפי שנימנו בספר חרדים פרטי המצוות בשייכות לרמ"ח אברי האדם), וכמו "רץ לדבר מצוה", עי"ז שדורכים בנעלים בפשטות, ובפרט כאשר הולכים ב"תהלוכה" מהלך רחוק שיש בזה טירחא יתירה – ועל ידי זה זוכים להענין ד"והדריך בנעלים", שזהו אחד הענינים היותר נעלים שבבקיעת הנהר דלעתיד<ref>אחש"פ תשח"י, תו"מ אות טז [ושם ביאור הייעוד].</ref>. | |||
וכיון שכל הענינים דלעתיד תלויים במעשינו עכשיו, לכן, ההכנה לבקיעת הנהר דלעתיד היא – לימוד והפצת פנימיות התורה. ולא צריכים לחכות עד שיבואו אליו לבקש פנימיות התורה מפיהו, אלא עליו לחגור עצמו בשלשלאות של ברזל, ולהפיץ את פנימיות התורה בכל מקום שידו מגעת<ref>אחש"פ תשח"י, תו"מ אות מב.</ref>. | |||
בנהר יעברו ברגל, ע"י מצוות התלויות ברגל<ref>אחש"פ תשכ"ז ס"ו. ב' דחה"ש תשכ"ז ס"ה.</ref>. | |||
==ראו גם== | |||
* [[יב"ק|מַעֲבָר יַבֹּק]] | * [[יב"ק|מַעֲבָר יַבֹּק]] | ||