39,916
עריכות
שורה 488: | שורה 488: | ||
* '''תרפ"ד''' – לנינגרד | * '''תרפ"ד''' – לנינגרד | ||
* '''תרפ"ז''' – מאסרו של אדמו"ר הריי"צ | * '''תרפ"ז''' – מאסרו של אדמו"ר הריי"צ | ||
בשנת [[תרפ"ז]] אירע מקרה שהסעיר את ה״יבסקציה״ נגד הרבי. | |||
העומדים בראש קהילת לנינגרד [פטרבורג], עמדו להכריז על אסיפה של כל העומדים בראש הקהילות היהודיות ברוסיה כדי לדון על דרכי אירגונן של הקהילות ואיזה מוסדות דתיים מותר לייסד בכל קהילה וקהילה. הרבי בידעו פחדם הגדול של רבים מהעסקנים היהודיים מרדיפותיה של ה"ייבסקציה ואשר יפחדו בודאי להביע בגלוי את דעתם והשקפתם על שאלות אלו - ראה באסיפה משום סכנה גדולה ליהדות רוסיה. הרבי הבין שה"יבסקציה" עומדת מאחורי אסיפה זו ומבלי הבט על הסכנה הגדולה | |||
התלויה בכך ־ שלח מכתבים אל כל הרבנים והקהילות ברוסיה בהם הבהיר את עמדתו בגלוי נגד אסיפה זו, ותבע ממנהיגי היהדות הדתית להתנגד לה. דבר זה הרגיז במדה רבה את ה״יבסקציה״ שחיפשה דרכים איך לנקום ברבי. | |||
לרבי נודע מיד שהג.פ.או. והי"יבסקציה" יודעים כבר במפורט מכל | |||
עבודתו, אך במקום להימנע באותו זמן מפעילותו הציבורית כדי להינצל | |||
מהסכנה שריחפה עליו - המשיך בעבודתו הקדושה ביתר שאת וביתר עז. | |||
זמן רב נמנעה ה"יבסקציה" לאסור את הרבי, בידעה עד כמה אהוב הוא אצל כל יהודי [[רוסיה]] בלי הבדל מפלגה ואת פופולריותו של הרבי ביהדות [[חוץ לארץ]]. ה״יבסקציה״ ידעה את הרושם הרע שדבר זה יעשה ברוסיה | |||
עצמה ובעיקר בחוץ־לארץ ולכן הסתפקו בזמנים הראשונים באזהרותיהם לרבי שיפסיק פעילותו זו אם ברצונו להציל את חייו. | |||
אולם, בראותם שכל אזהרותיהם אינן עושות כל רושם על הרבי, | |||
החליטו לא להתחשב ברעש שדבר זה עלול לעורר, ולאסור את הרבי. וביום | |||
ט"ו ב[[סיון]] תרפ"ז פרצו קלגסי הי"יבסקציה״ בלווית פלוגת שוטרים | |||
מזויינים אל ביתו של הרבי, ערכו חיפוש מדוקדק ואסרו את הרבי. החיפוש | |||
ועצם המאסר עברו תוך חילופי דברים קשים וחריפים ביותר בין הרבי ובני ביתו לבין פקידי בית הפקידות של הג.פ.או. שבדיבוריהם החלקלקות רצו להערים על הרבי, להפחידו ולהתנקם בו. אך הרבי בתשובותיו הקולעות, המלאות להב של מסירות־נפש, עמד במבחן ועורר את בני ביתו שלא ליפול ברוחם ולקוות לחסדי ה׳ שבודאי לא תמו. | |||
הרבי נאסר בשעה שתים אחרי חצות הלילה, ובחשכת הלילה הכניסוהו לתוך כותלי בית הסוהר האיום והמפחיד, בית הסוהר ה״שפאלרקי״ ששמו בלבד הטיל אימה ופחד בכל רחבי המדינה. וכאן התחילה מסירות נפשו | |||
של הרבי ביתר תוקף והגיעה לשיא גובהה וזוהרה. | |||
הרבי לא התכחש, לא נרתע, ולא קיפל את דגלו, הוא טען כי איננו איש פוליטי ואיננו מתעסק בפוליטיקה. אך בשטח היהדות איננו יודע מורא | |||
בשר ודם, הוא מייצג את הנאנחים והנאנקים, היהדות הנאמנה לסיני, אשר עברה תוך מוקדי אש בלהות וצלמות ותורתה בידה. בקומה זקופה, | |||
בהכרת שליחותו הקדושה, דיבר עם שופטיו, הם ראו בפניהם ענף עץ אבות־עבות מגזע איתנים, אשר גשם ושלג וסופות אינם יכולים לנצחו. מעיניו הבריקה אש שלהבת דורות שהובלו לטבח ו״שמע ישראל״ בפיהם. התנהגות הרבי במאסרו נוסח סכנת נפשות ממשית, אומץ לבו המופלא בפני חוקריו-מעניו המאיימים ביריה מיידית, מענותיו המחוכמים המורים על שלוות-רוח ־ ראויים לסמל ולדוגמא של התנהגות עילאית. | |||
* '''תרפ"ח''' – עזיבת רוסיה והעברה לריגא | * '''תרפ"ח''' – עזיבת רוסיה והעברה לריגא | ||
* '''תרפ"ט''' – ביקור בארה"ק | * '''תרפ"ט''' – ביקור בארה"ק |
עריכות