1,625
עריכות
חכמה ובינה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת תוכן
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:זוגות מושגים בחסידות" ב־"קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות ") |
(הוספת תוכן) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==החילוק בין חכמה לבינה== | ==החילוק בין חכמה לבינה== | ||
[[חכמה]] | החילוק הכללי (והעיקרי) שבין [[חכמה]] ל[[בינה]] (ממנו נובעים שאר החילוקים ביניהן) הוא שעניין החכמה הוא הרגשת '''המושכל''' ואילו בבינה העיקר הוא הבנת '''האדם''' את המושכל. היינו, כח הבינה "תופס" את המושכל על כל פרטיו וענייניו לאורך לרוחב ולעומק, ואילו החכמה רק "מרגישה" את עניינו של המושכל טרם ירד לשכל האדם עצמו בהבנה והשגה. חילוק זה נמשל בחסידות להבדל שבין שמיעה לראיה: בזמן שמיעת הסבר מסויים העיקר אצל השומע הוא '''שהוא''' יקלוט את הפרטים המוסברים בזה אחר זה עד שמסך הפרטים יצטייר אצלו העניין כולו - ואילו בראיה העיקר הוא '''הדבר''' שאותו רואים, שנתפס אצל האדם בנקודה כללית אחת. | ||
שני כוחות אלו מכונים לעיתים קרובות אבא ואמא, כי כשם שבגשמיות תלויה ההולדה גם באב וגם באם כך הדבר בהולדת השכלה: כדי להוליד שכל צריך גם את כח החכמה וגם את כח הבינה, אלא שבכח החכמה עצמו שתי דרגות כלליות: '''א.''' כשהאדם מתייגע להבין עניין חדש הרי הוא עוזב באותו רגע את שאר ענייניו ומצמצם את עצמו ומתרכז בעניין שרוצה להבין. התקשרות זו יוצרת אצלו קשר למושכל עד שנרגש אצלו ש"כך הדבר". היינו, אין זה שהוא כבר מבין - אלא רק שהוא "מרגיש": אם ישאלו אותו בשלב זה מה ההסבר לא תהיה לו תשובה, אבל מצד שני הדבר ברור לו כאילו רואה אותו ממש עד שאינו מקבל הסברים אחרים (שזהו עניין "שתיק רב" שבגמרא. למרות שהקשו עליו חכמים ולא הייתה לו תשובה, לא זו בלבד שלא חזר בו אלא עוד זאת שנפסקה הלכה כמותו - למרות שלא אמר שום טעם!). '''ב.''' בשלב השני 'יורדת' הרגשה זו ונתפסת בשכלו - אבל רק באופן כללי: נקודת ההשכלה כבר '''נמצאת''' אצלו (ולא רק הרגשה) אבל עדיין רק נקודה כללית בלבד (ואם לא יתעמק בה ויוריד אותה גם להבנה והשגה היא תיעלם במהירות) - נקודת השכלה זו נקראת בחסידות "ברק המבריק". '''ג.''' ורק כאן, בשלב השלישי של ההבנה "נכנס לפעולה" כח הבינה: ההתבוננות תופסת את נקודת ההשכלה ומרחיבה אותה לעומק לאורך ולרוחב ומפרטת אותה לפרטות קטנות עד שההשכלה נתפסת במוח שכלו ומתאחדת איתו בתכלית - ואז אנו אומרים שהוא "הבין" את הדבר - ''נולד''' שכל חדש (דהיינו, כמו שלידת הולד מגיעה אחרי תקופת התפתחות בבטן האם בו מתפתחים איבריו ורק לאחר שמגיעים כולם לשלימות הוא נולד, כך בהולדת שכל - רק לאחר שנשלמים כל "אברי ההשכלה" ניתן לומר שהשכל "נולד"){{הערה|על פי שיעור של הרב יואל כאהן לפרק יח בתניא.}}. | |||
הולדת ההשכלה היא בספירת ה[[חכמה]], כמו שנאמר [[והחכמה מאין תמצא]]. והיא באה באופן של "ברק המבריק", שכן ברגע אחד נתפס השכל כולו ככלל אחד. לעומת ספירת ה[[בינה]] שהוא [[מבין דבר מתוך דבר]], והיינו, להרחיב ולפתח את תמצית ההשכלה של נקודת החכמה. היחס בין ההשכלה כפי שהוא בחכמה לאופן שבו הוא בבינה נקרא "[[נקודא בהיכלא]]". בספירת החכמה ההשכלה היא בבחינה של נקודה בודדת, במעבר לבינה מקבלת ההשכלה [[אורך רוחב ועומק]]. | הולדת ההשכלה היא בספירת ה[[חכמה]], כמו שנאמר [[והחכמה מאין תמצא]]. והיא באה באופן של "ברק המבריק", שכן ברגע אחד נתפס השכל כולו ככלל אחד. לעומת ספירת ה[[בינה]] שהוא [[מבין דבר מתוך דבר]], והיינו, להרחיב ולפתח את תמצית ההשכלה של נקודת החכמה. היחס בין ההשכלה כפי שהוא בחכמה לאופן שבו הוא בבינה נקרא "[[נקודא בהיכלא]]". בספירת החכמה ההשכלה היא בבחינה של נקודה בודדת, במעבר לבינה מקבלת ההשכלה [[אורך רוחב ועומק]]. | ||