39,916
עריכות
סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(לבקשת המשתמש היקר "לי") |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' זה אחד מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]]. | '''סעודת שור הבר והלווייתן''' זה אחד מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]]. | ||
על פי המדרש ישתתפו בסעודה | על פי המדרש ישתתפו בסעודה כל הצדיקים, שלושת האבות, [[משה רבינו]] ואהרן הכהן, ו[[דוד המלך]]. בברכת המזון יסרב כל אחד מהם לברך, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ושם השם אקרא" - אכן לי נאה ולי יאה לברך. | ||
==דעות הראשונים== | ==דעות הראשונים== | ||
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. | חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. | ||
הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה". הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה. | [[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה". הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה. | ||
הראב"ד | הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון? | ||
ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש. | |||
==התיווך של [[ | ==התיווך של [[הרבי]]== | ||
לאמתו של דבר, אומר הרבי מליובאוויטש | לאמתו של דבר, אומר הרבי מליובאוויטש – אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". | ||
אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנו". | אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנו". | ||