נוטריקון אטב"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 6: שורה 6:
פירוט חילופי האותיות:
פירוט חילופי האותיות:


הזוגות שסכומן עשר: אט  בח  גז  דו
* זוגות שסכומן עשר: אט  בח  גז  דו
 
* זוגות שסכומם מאה: יצ  כפ  לע  מס  
הזוגות שסכומם מאה: יצ  כפ  לע  מס  
* זוגות שסכומם אלף{{הערה|כי בחשבון זה: ך'– 500,  ם'– 600,  ן'-700,  ף'– 800,  ץ'- 900.}}: קץ  רף  שן תם
 
* ללא זוג: ה', נ', ך'.
הזוגות שסכומם אלף{{הערה|כי בחשבון זה: ך'– 500,  ם'– 600,  ן'-700,  ף'– 800,  ץ'- 900.}}: קץ  רף  שן תם
 
ללא זוג: ה', נ', ך'.


האותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם.
האותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם.
שורה 37: שורה 34:
מקור ביאור זה הוא בכתבי האר"י{{הערה|שם=עץ חיים|עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.}}, שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נצח שלה, קץ – הודה, רף – יסודה, שן ו'תם' – מלכותה.
מקור ביאור זה הוא בכתבי האר"י{{הערה|שם=עץ חיים|עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.}}, שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נצח שלה, קץ – הודה, רף – יסודה, שן ו'תם' – מלכותה.


הקשר של כל זוג לספירה זו דוקא רמוז במספרן. ויובן בהקדם הידוע שהמלכות מקבלת מכל הספירות, ונמצא שכתר מלכות הוא אמנם נקודה אחת אבל מקבל גם מתשע נקודות של זעיר אנפין – ולכן רמוז באותיות 'אט'. בחכמה דמלכות יש שתי נקודות אבל היא מקבלת מזעיר אנפין שמונה נקודות – ולכן רמוזה בזוג 'בח', וכן הלאה{{הערה|שם=עץ חיים}}
הקשר של כל זוג לספירה זו דוקא רמוז במספרן. ויובן בהקדם הידוע שהמלכות מקבלת מכל הספירות, ונמצא שכתר מלכות הוא אמנם נקודה אחת אבל מקבל גם מתשע נקודות של זעיר אנפין – ולכן רמוז באותיות 'אט'. בחכמה דמלכות יש שתי נקודות אבל היא מקבלת מזעיר אנפין שמונה נקודות – ולכן רמוזה בזוג 'בח', וכן הלאה{{הערה|שם=עץ חיים}}.


====סוגים שבהם====
====סוגים שבהם====
שורה 44: שורה 41:
את י"ב הזוגות (שמורים על הספירות דמלכות) מחלקים בשלושה אופנים: '''א.''' למוחין ומידות: ארבעת הזוגות הראשונים כתר-חכמה-בינה-דעת הם מוחין, והשאר מידות. '''ב.''' לחסדים וגבורות: שלושת הזוגות הראשונים (אט בח גז) הם חסדים ושאר התשע – גבורות. '''ג.''' הספירות שנסמכות על זעיר אנפין (כתר עד הוד דמלכות) שהן עצמן נחלקות לשתים (חסדים וגבורות, כמו באופן ב. לעיל), והספירות יסוד-מלכות (שבמלכות).
את י"ב הזוגות (שמורים על הספירות דמלכות) מחלקים בשלושה אופנים: '''א.''' למוחין ומידות: ארבעת הזוגות הראשונים כתר-חכמה-בינה-דעת הם מוחין, והשאר מידות. '''ב.''' לחסדים וגבורות: שלושת הזוגות הראשונים (אט בח גז) הם חסדים ושאר התשע – גבורות. '''ג.''' הספירות שנסמכות על זעיר אנפין (כתר עד הוד דמלכות) שהן עצמן נחלקות לשתים (חסדים וגבורות, כמו באופן ב. לעיל), והספירות יסוד-מלכות (שבמלכות).


עקב החלוקות השונות ישנם מקומות בחסידות שמדברים רק על ארבע מהן (מוחין לפי האופן הראשון), רק על שלוש (חסדים או גבורות לפי האופן השלישי) וכן הלאה
עקב החלוקות השונות ישנם מקומות בחסידות שמדברים רק על ארבע מהן (מוחין לפי האופן הראשון), רק על שלוש (חסדים או גבורות לפי האופן השלישי) וכן הלאה.
 
 


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
4,723

עריכות

תפריט ניווט