מצוות עשה שהזמן גרמא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מצוות עשה ש[[הזמן גרמן]]''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[מצוות סוכה|סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).
'''מצוות עשה ש[[הזמן גרמא]]''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[מצוות סוכה|סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).


[[נשים]] ו[[עבד כנעני|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.
[[נשים]] ו[[עבד כנעני|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.


==מקור הפטור==
==מקור הפטור==
מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מב[[בנין אב|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.
מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מ[[בנין אב|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.


המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[מצוות סוכה|סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].
המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[מצוות סוכה|סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].
שורה 22: שורה 22:


מנהג רוב עדות ספרד שלא לברך, ובעדות אשכנז נהגו לברך{{הערה|הרמב"ם פסק שלא לברך, ובעקבותיו פסק כך גם רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (אורח חיים תקפט, ו. אורח חיים יז, ב), בעוד רבינו תם חלק עליו, ובעקבותיו פסק כך גם הרמ"א (וראו ערוך השולחן אורח חיים תרמ).}}, אך היו גם קהילות מעדות ספרד שבהן נהגו הנשים לברך{{הערה|[[חיד"א]], שו"ת יוסף אומץ, סימן פב; [[ציץ אליעזר]], ט, סימן ב.}} סברתם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה.
מנהג רוב עדות ספרד שלא לברך, ובעדות אשכנז נהגו לברך{{הערה|הרמב"ם פסק שלא לברך, ובעקבותיו פסק כך גם רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (אורח חיים תקפט, ו. אורח חיים יז, ב), בעוד רבינו תם חלק עליו, ובעקבותיו פסק כך גם הרמ"א (וראו ערוך השולחן אורח חיים תרמ).}}, אך היו גם קהילות מעדות ספרד שבהן נהגו הנשים לברך{{הערה|[[חיד"א]], שו"ת יוסף אומץ, סימן פב; [[ציץ אליעזר]], ט, סימן ב.}} סברתם היא שנשים לא יכולות לומר "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" שכן הן לא חויבו במצווה.
==ראו גם==
*[[הזמן גרמא]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
4,699

עריכות

תפריט ניווט