נוטריקון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 12 בתים ,  21 אוגוסט
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:


==מקור הלשון והשימוש==
==מקור הלשון והשימוש==
אצל חכמי יוון ומלכיהם היה הסופר היה נקרא בשם 'נוטריון', והיה מקובל אצלהם כתב מיוחד שבאמצעותו יכל הסופר העומד לפני המלך לכתוב בקיצור את דברי המלך במהירות הדיבור שלו, ולאחר מכן להעתיק זאת כראוי בכתב מסודר מבלי לבזבז את זמנו של המלך, וכתב זה היה נקרא בשם 'נוטריקון' (כיום מקובל לקרוא למקצוע זה 'קצרנות'){{הערה|רבינו חננאל מסכת שבת קה, א: "נוטריקון הוא לשון יוון. וסופרי המלכים והשרים שלהם יש להם כתב שקוראין אותו נוטריקון ואומר המלך לסופר כתוב טופס והמלך מסדר לפניו בפיו והסופר כותב מפיו מילה שמשמשת כמה, ובשיטה אחת [= בשורה אחת] כותב מגילה".}}.
אצל חכמי יוון ומלכיהם נקרא הסופר בשם 'נוטריון', והיה מקובל אצלם כתב מיוחד שבאמצעותו יכול היה הסופר העומד לפני המלך לכתוב בקיצור את דברי המלך במהירות הדיבור שלו, ולאחר מכן להעתיק זאת כראוי בכתב מסודר מבלי לבזבז את זמנו של המלך, וכתב זה נקרא בשם 'נוטריקון' (כיום מקובל לקרוא למקצוע זה 'קצרנות'){{הערה|רבינו חננאל מסכת שבת קה, א: "נוטריקון הוא לשון יוון. וסופרי המלכים והשרים שלהם יש להם כתב שקוראין אותו נוטריקון ואומר המלך לסופר כתוב טופס והמלך מסדר לפניו בפיו והסופר כותב מפיו מילה שמשמשת כמה, ובשיטה אחת [= בשורה אחת] כותב מגילה".}}.


שימוש עיקרי נוסף נעשה בנוטריקון, היה במטרה להקל על הזכרון, בדוגמת המסופר ב[[הגדה של פסח]] על רבי יהודה שנתן סימנים לעשרת המכות: "דצ"ח עד"ש באח"ב"{{הערה|מדרש ספרי, דברים, פרק כ"ו, פסוק ח'.}}, הסימן "יע"ל קג"ם" לזכרון ההלכות בהן נפסקה הלכה כאביי ולא כרבא, ועוד..
שימוש עיקרי נוסף שנעשה בנוטריקון, היה במטרה להקל על הזכרון, בדוגמת המסופר ב[[הגדה של פסח]] על רבי יהודה שנתן סימנים לעשרת המכות: "דצ"ח עד"ש באח"ב"{{הערה|מדרש ספרי, דברים, פרק כ"ו, פסוק ח'.}}, הסימן "יע"ל קג"ם" לזכרון ההלכות בהן נפסקה הלכה כאביי ולא כרבא, ועוד..


על אף השימוש הנרחב בלשון נוטריקון והלימוד הרב שניתן להסיק ממנו, משמש לימוד זה רק כהרחבה ותוספת ללימוד עצמו, לדבר שבא במסורת מרב לתלמיד, או להבעת רעיון עמוק, אך אין זהו עיקר הלימוד עליו מתבססים{{הערה|1=במשנה באבות פ"ג משנה י"ח "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה" ובפירוש רש"י: "גימטריאות- חשבון האותיות ונוטריקון". וראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf מכתב הרב גרינגלאס תשורה מונדשיין עמוד 130].}}, והוא רק אסמכתא בעלמא{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמוד 110.}}, ומסיבה זו, חלק זה שבתורה תופס מקום לעצמו ויש לו כללים משלו ובשל כך לא ניתן להקשות עליו, ואף לא לדייק בו מעבר למה שנאמר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/328/index.htm שיחת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשכ"ה].}}.
על אף השימוש הנרחב בלשון נוטריקון והלימוד הרב שניתן להסיק ממנו, משמש לימוד זה רק כהרחבה ותוספת ללימוד עצמו, לדבר שבא במסורת מרב לתלמיד, או להבעת רעיון עמוק, אך אין זהו עיקר הלימוד עליו מתבססים{{הערה|1=במשנה באבות פ"ג משנה י"ח "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה" ובפירוש רש"י: "גימטריאות- חשבון האותיות ונוטריקון". וראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf מכתב הרב גרינגלאס תשורה מונדשיין עמוד 130].}}, והוא רק אסמכתא בעלמא{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמוד 110.}}, ומסיבה זו, חלק זה שבתורה תופס מקום לעצמו ויש לו כללים משלו ובשל כך לא ניתן להקשות עליו, ואף לא לדייק בו מעבר למה שנאמר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/328/index.htm שיחת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשכ"ה].}}.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט