6
עריכות
יקותיאל זלמן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים קטנים
(←משפחתו) |
(תיקונים קטנים) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בג' אדר תשכ"ח השלים ר' זלמן את עשר שנות הגלות שנגזרו עליו, והוא חזר להתאחד עם משפחתו בריגא, ומצא עבודה כמסגר, שאיפשרה לו להמשיך להישמר מחילול שבת. בריגא, החל לקבוע שיעורים עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שרצה להתקרב ליהדות, וכן מסר שיעור קבוע ב[[עין יעקב]]. | בג' אדר תשכ"ח השלים ר' זלמן את עשר שנות הגלות שנגזרו עליו, והוא חזר להתאחד עם משפחתו בריגא, ומצא עבודה כמסגר, שאיפשרה לו להמשיך להישמר מחילול שבת. בריגא, החל לקבוע שיעורים עם פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שרצה להתקרב ליהדות, וכן מסר שיעור קבוע ב[[עין יעקב]]. | ||
חלפו עוד ארבע שנים, ובשנת [[תשל"ב]], לאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי - הצליחו לאחר תלאות רבות להשיג אישור יציאה מרוסיה, ובכ" | חלפו עוד ארבע שנים, ובשנת [[תשל"ב]], לאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי - הצליחו לאחר תלאות רבות להשיג אישור יציאה מרוסיה, ובכ"ז חשון תשל"ב יצא עם משפחתו מברית המועצות ולאחר תחנת עצירה שנמשכה שלושה ימים בוינה, הגיעו לארץ הקודש בר"ח כסלו והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]], ותקופה קצרה לאחר מכן נסע לראשונה לרבי וזכה ליחידות ארוכה שנמשכה 23 דקות, במהלכה התעניין הרבי בכל התלאות שעברו עליו, ובנוסף, הביע את רצונו לשלם את העלות של כרטיסי הטיסה שלהם. | ||
בארץ הקודש, החל לעבוד במפעל ביבנה, וסירב למשרה תורנית בישיבה החב"דית בקרית מלאכי או בארגון שמי"ר, אך סייע בעריכת ספר התניא והחומש המתורגם שהוציא מכון שמי"ר בשפה הרוסית וזכה לקבל על כך הוראות מהרבי. | בארץ הקודש, החל לעבוד במפעל ביבנה, וסירב למשרה תורנית בישיבה החב"דית בקרית מלאכי או בארגון שמי"ר, אך סייע בעריכת ספר התניא והחומש המתורגם שהוציא מכון שמי"ר בשפה הרוסית וזכה לקבל על כך הוראות מהרבי. | ||
לאחר | לאחר פטירת אמו בח' שבט תשמ"ג, עבר להתגורר בקראון הייטס על יד בני משפחתו{{הערה|כאשר הגיעו לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש. מה שכבר לא היה שייך לאחר פטירתה.}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]], ומזמן לזמן גם מסר שיעורים. | ||
הפעם האחרונה בה נשא דברים בציבור היה בסיום הרמב"ם בבית הכנסת 'כתב סופר' ברחוב אמפייר. | הפעם האחרונה בה נשא דברים בציבור היה בסיום הרמב"ם בבית הכנסת 'כתב סופר' ברחוב אמפייר. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בסוף הקיץ של שנת תשמ"ו חלה, ובשלושה החודשים האחרונים לחייו היה מאושפז בבית הרפואה וסבל ייסורים קשים. | בסוף הקיץ של שנת תשמ"ו חלה, ובשלושה החודשים האחרונים לחייו היה מאושפז בבית הרפואה וסבל ייסורים קשים. | ||
על פי הוראת הרבי, לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]] הוצא מבית הרפואה וביום ראשון כ"ח אדר הובא לרבי וזכה לקבל דולר בשליחות צדקה. הרבי איחל לילדיו שיהיה פסח שמח. | על פי הוראת הרבי, לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]] תשמ"ז הוצא מבית הרפואה וביום ראשון כ"ח אדר הובא לרבי וזכה לקבל דולר בשליחות צדקה. הרבי איחל לילדיו שיהיה פסח שמח. | ||
נפטר אור ל[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]] והוא בן 71 שנים, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי, סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ. ילדיו הכניסו לרבי את נוסח המצבה וזכו שהרבי יגיה אותה{{הערה|הרבי ענה: "מהיר. בהסכמת החברא קדישא. ומסיימים בטוב".}}, בה נכתב: "מחשובי התמימים ברוסיא. זך וישר פעלו מתהלך בתומו והצנע לכת את אלקיו. בעל מדות תרומיות ואהוב לבריות. עסק בתומ"צ ביראת ה' טהורה. וחינך ילדיו בדרכי החסידות במס"נ ממש. נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך. למד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו. מקושר לבית חיינו עד יומו האחרון". | נפטר אור ל[[כ"ט אדר]] [[תשמ"ז]] והוא בן 71 שנים, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי, סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ. ילדיו הכניסו לרבי את נוסח המצבה וזכו שהרבי יגיה אותה{{הערה|הרבי ענה: "מהיר. בהסכמת החברא קדישא. ומסיימים בטוב".}}, בה נכתב: "מחשובי התמימים ברוסיא. זך וישר פעלו מתהלך בתומו והצנע לכת את אלקיו. בעל מדות תרומיות ואהוב לבריות. עסק בתומ"צ ביראת ה' טהורה. וחינך ילדיו בדרכי החסידות במס"נ ממש. נאסר והוגלה לעשר שנות עבודת פרך. למד תורה ברבים ונהנה מיגיע כפיו כל ימיו. מקושר לבית חיינו עד יומו האחרון". | ||