יונה מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים: הרחבה
(?) תגיות: שחזור ידני קישורים לדפי פירושונים |
(←תולדות חיים: הרחבה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[שכונת מאה שערים]] שב[[ירושלים]] לאביו ר' [[ | נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[שכונת מאה שערים]] שב[[ירושלים]] לאביו ר' נחמן מנדלסון<ref name=":0">[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_102.jpg יונה זאב מנדלסון] ב[[ספר החסידים]]</ref> שהיה מלמד נערץ ב[[חיידר]] במאה שערים, ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג<ref>[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_104.jpg נחמן מנדלסון] ב[[ספר החסידים]]</ref>, דור שישי ל[[מהרי"ל]] בעל "[[שארית יהודה]]" אח [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בבחרותו למד בירושלים בישיבת עץ חיים בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], ובישיבת מיר בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל | בבחרותו למד בירושלים בישיבת עץ חיים בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], ובישיבת מיר בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל<ref name=":0" />. | ||
לאחר נישואיו ב[[חודש כסלו]] [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]], בתו של ר' משה שלום שור מחסידי [[קרלין]], שהייתה משפחה ידועה ב[[ירושלים]] שעסקה בייצור ושיווק [[יין|יינות]] ו[[משקה|משקאות חריפים]]{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקב ארזה, יקב הכורמים, יקב 1848, יקב SHORR, ויקב ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם ב[[עיר העתיקה]] בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | לאחר נישואיו ב[[חודש כסלו]] [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]], בתו של ר' משה שלום שור מחסידי [[קרלין]], שהייתה משפחה ידועה ב[[ירושלים]] שעסקה בייצור ושיווק [[יין|יינות]] ו[[משקה|משקאות חריפים]]{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקב ארזה, יקב הכורמים, יקב 1848, יקב SHORR, ויקב ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם ב[[עיר העתיקה]] בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
עם סיום המלחמה, הפעיל את היקב בשכונת בית ישראל בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל, בראשות הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל. | עם סיום המלחמה, הפעיל את היקב בשכונת בית ישראל בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל, בראשות הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל. | ||
שימש כחבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' בהנהלת הגה"ח רבי [[חנניה יוסף היילפרין]] ע"ה שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]], הקרן זכתה שהרבי קיבל את נשיאותו ואף העיר במכתבו אל הרב היילפרין ע"ה, | שימש כחבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' בהנהלת הגה"ח רבי [[חנניה יוסף היילפרין]] ע"ה שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]], הקרן זכתה שהרבי קיבל את נשיאותו ואף העיר במכתבו אל הרב היילפרין ע"ה, | ||
לתקן בדף המכתבים שבו היה כתוב 'מענדיל' בתוספת י' שימחק את האות י משמו הקדוש ולכתוב 'מענדל' | לתקן בדף המכתבים שבו היה כתוב 'מענדיל' בתוספת י' שימחק את האות י משמו הקדוש ולכתוב 'מענדל'{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל התולדות והמורשת עמ' 25]}}. | ||
באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל". | באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל". | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר ל[[שכונת בית ישראל]] בשנת [[תשל"ו]] הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה. | היקב, שמקום משכנו היה בתחילה ברובע היהודי ולאחר מכן עבר ל[[שכונת בית ישראל]] בשנת [[תשל"ו]] הועבר למשכנו הנכחי באזור התעשיה 'עטרות', ירושלים. והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה. | ||
בשנות ניהולו את היקב נודע ב[[צדקה|תרומותיו]] הרבות לכל דבר שבקדושה. | בשנות ניהולו את היקב נודע ב[[צדקה|תרומותיו]] הרבות לכל דבר שבקדושה. תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר ב[[י"ב סיוון]] [[תשמ"ד]] כינה אותו "[[שר המשקים]] דארץ ישראל". | ||
תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר ב[[י"ב סיוון]] [[תשמ"ד]] כינה אותו "[[שר המשקים]] דארץ ישראל". | |||
כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים. | כמו כן, הורה הרבי בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
במצאי שבת ערב [[לג בעומר]], [[י"ח אייר]], [[תשס"ד]], שבק חיים לכל חי. | במצאי שבת ערב [[לג בעומר]], [[י"ח אייר]], [[תשס"ד]], שבק חיים לכל חי. הלוויתו יצאה למחרת בבקר מבית הלוויות שמג"ר, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות ירושלים. | ||
הלוויתו יצאה למחרת בבקר מבית הלוויות שמג"ר, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות ירושלים | |||
כמו כן הספר "[[יום הילולא (מנהגים)|מנהגי יארצייט]] - חב"ד" הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים, יצא לאור לעילוי נשמתו ביוזמת בנו [[שלמה זלמן מנדלסון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/5614 חדש מ"היכל מנחם": מנהגי יארצייט - חב"ד]{{Col}}}}. | לעילוי נשמתו יסד בנו [[שלמה זלמן מנדלסון]] שיעור קבוע ב770 [[רמת שלמה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/5406 זוכרים את 'שר המשקים']{{Col}}}}. כמו כן הספר "[[יום הילולא (מנהגים)|מנהגי יארצייט]] - חב"ד" הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים, יצא לאור לעילוי נשמתו ביוזמת בנו [[שלמה זלמן מנדלסון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/5614 חדש מ"היכל מנחם": מנהגי יארצייט - חב"ד]{{Col}}}}. | ||
==היקב לאחר פטירתו== | ==היקב לאחר פטירתו== | ||