סעודה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 68 בתים ,  8 אוגוסט
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}
{{שכתוב|לא כתוב בסגנון אנציקלופדי}}
[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:סעודה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם קובע את עצמו ל[[אכילה|אכילת]] [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".
'''סעודה''' הוא כינוי למעמד בו האדם אוכל [[לחם]] באופן של קבע המחייב [[ברכה אחרונה]]. שמה של הסעודה נקבע מלשון הפסוק "ולחם לבב אנוש יסעד".


בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, שהאדם מעלה ניצוצות מהלחם, השכינה שורה על ראשו של האדם. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. וביאר הבעל שם טוב כי כשמדבר דברי תורה על השלחן, הדברי תורה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.
בזוהר הקדוש מובא כי בשעת הסעודה, האדם מעלה ניצוצות מהלחם, והשכינה שורה על ראשו. מסיבה זאת על האדם לנהוג בכובד ראש בסעודה ולעסוק בדברי תורה. הבעל שם טוב ביאר כי דברי התורה הנאמרים בשעת הסעודה הם נשמה לאותו [מצוה] הגשמיות של השלחן. ולכן "ידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול, וכל שכן בשבת"{{הערה|[[כתר שם טוב]] חלק שני רצט.}}.


שולחנו של אדם שעליו הוא סועד נמשל בגמרא למזבח. ובזוהר הקדוש הוסיפו כי על האדם לכוין את צורת אכילתו כמזבח ממש, ויכוין את שולחנו בצורת ה[[שולחן הפנים]] שהיה בבית המקדש, דהיינו מידת ארכו ורחבו וכו'. ולהעמיד את שולחנו בדרום כמו בבית המקדש.
שולחנו של אדם שעליו הוא סועד נמשל בגמרא למזבח. ובזוהר הקדוש הוסיפו כי על האדם לכוין את צורת אכילתו כמזבח ממש, ויכוין את שולחנו בצורת ה[[שולחן הפנים]] שהיה בבית המקדש, דהיינו מידת ארכו ורחבו וכו'. ולהעמיד את שולחנו בדרום כמו בבית המקדש.

תפריט ניווט