יעקב יוסף כ"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי יהודה ליב ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, וכך היה. בין השנים [[תק"ח]] - [[תקי"ב]] שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-תקי"ב כיהן בנמירוב, משנת [[תק"ל]], לאחר פטירת המוכיח מפולנאה, שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה ה[[יהודי|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה).  
שנת ומקום לידתו של הרב יעקב יוסף אינם ידועות. לפני התקרבותו לבעש"ט שימש כרב ואב בית דין בשרהורוד שבפודוליה (אזור בדרום [[פולין]] של אז). בהשפעתו של רבי יהודה ליב ברבי יחיאל מיכל (המוכיח מפולנאה), תלמידו של הבעש"ט, הפך לחסיד, כתוצאה מכך בני עירו, ובראשם גובה המסים, גרשוהו ממשרתו. לפי האגדה הוא קילל בשל כך את העיר ואת משפחת גובה המסים, ומיד התרחשה בעיר שרפה, שכמעט כילתה בה הכל, ובני משפחתו של גובה המסים חלו מאוד ונטו למות. תושבי העיר ביקשו מהבעל שם טוב שיבטל את הגזרה, והוא ענה, שאין בכוחו לבטל את דברי ר' יעקב יוסף, אלא רק לרכך אותם קמעא, ולכן הוא קבע, שבכל דור יהיו נולדים בעיר אנשים נכים במשפחת גובה המסים, וכך היה. בין השנים [[תק"ח]] - [[תקי"ב]] שימש כאב בית הדין בראשקוב, מ-תקי"ב כיהן בנמירוב, משנת [[תק"ל]], לאחר פטירת המוכיח מפולנאה, שימש כרב ובית אב הדין בפולנאה (הקהילה ה[[יהודי|יהודית]] השנייה בגודלה בפודוליה).  


באחד ממכתבי הבעש"ט שב[[גניזה החרסונית]]{{הערת שוןליים|מכתב קמ"ב.}}, הוא מתארו:
באחד ממכתבי הבעש"ט שב[[גניזה החרסונית]]{{הערת שוליים|מכתב קמ"ב.}}, הוא מתארו:


::::''קדוש ונורא הוא, ונצמד לי כבן...
:::''קדוש ונורא הוא, ונצמד לי כבן...


לאחר [[הסתלקות]] הבעש"ט בשנת [[תק"כ]] שימשו הרב יעקב יוסף ו[[המגיד ממזריטש]] כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף במחבר הספרים ומקרב היהודים לחסידות.
לאחר [[הסתלקות]] הבעש"ט בשנת [[תק"כ]] שימשו הרב יעקב יוסף ו[[המגיד ממזריטש]] כראשי התנועה, כאשר המגיד שימש כמחליפו של הבעש"ט, והרב יעקב יוסף במחבר הספרים ומקרב היהודים לחסידות.
39,916

עריכות

תפריט ניווט