4,291
עריכות
שמואל יהודה ויינפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הרבויינפלד.png|ממוזער|220px|הרב שמואל יהודה ויינפלד]] | ||
[[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל וינפלד אצל [[הרבי]]]] | [[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל וינפלד אצל [[הרבי]]]] | ||
הרב '''שמואל יהודה הלוי וינפלד''' (יליד [[ה'תרצ"ז]]) | הרב '''שמואל יהודה הלוי וינפלד''' (יליד [[ה'תרצ"ז]]) הוא מזקני וחשובי חסידי חב"ד בירושלים, מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל הפירוש '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. בשנת [[ה'תשי"ד]] הלך ללמוד בישיבת [[תורת אמת]]. | בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. בשנת [[ה'תשי"ד]] הלך ללמוד בישיבת [[תורת אמת]]. | ||
בשנים תשט"ו - תשט"ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] | בשנים תשט"ו - תשט"ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]], בתפקידו כמנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בירושלים באותן שנים, תפקידו היה להקליד את מכתבי הדו"חות שהעביר הרב היילפרין אל הרבי תמידין כסדרן. | ||
בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש. | בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}. | ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}. | ||
בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" {{הערה| על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" | בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" {{הערה| על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" בשם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם}}. | ||
כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תנש"א]] צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר. | כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תנש"א]] צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר. | ||