11,616
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
עוד מסופר שפעם פגשו הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד". | עוד מסופר שפעם פגשו הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד". | ||
גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח ב[[וילנא]] שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת | גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח ב[[וילנא]] שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת ר' [[יודל ליעפלער]] מתלמידי [[הגר"א]], שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ובהמשך שלחו להיות רב עיירה גדולה{{הערה|בית רבי עמ' עד.}}. | ||
ר' [[שלמה מקרלין]] התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר". | ר' [[שלמה מקרלין]] התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר". | ||