2,628
עריכות
←תקנ"ט – המאסר הראשון
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 185: | שורה 185: | ||
ביום שלישי י"ט כסלו יצא לאור משפט רבנו הזקן כי הוא חף מכל פשע, ונגזר דינו לצאת לחופשי.{{הערת שוליים|'[[ליקוטי דיבורים]]' כרך ד' עמ' תשנ}} | ביום שלישי י"ט כסלו יצא לאור משפט רבנו הזקן כי הוא חף מכל פשע, ונגזר דינו לצאת לחופשי.{{הערת שוליים|'[[ליקוטי דיבורים]]' כרך ד' עמ' תשנ}} | ||
לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר ממאסרו, נפל אביגדור־המלשין לשיכרות, הוא היה מסתובב, יחף ושיכור כלוט, בשווקים וברחובות וילדים היו רצים אחריו ולועגים לו.{{הערת שוליים|'[[המשפיע]]' עמ' קכג}} | |||
:'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]'''. | :'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]'''. | ||
===תקס"א - המאסר השני=== | |||
לאחר שחרורו של כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו הראשון, לא נרגעו המתנגדים, הם המשיכו להלשין על רבנו הזקן ועל תנועת החסידות. הפעם לא היתה ההלשנה על רבנו הזקן באופן אישי (מרידה במלכות), אלא על כל תורת החסידות. הם טענו שתורת החסידות מהווה סתירה למלכותא דארעא — מלכותו של הקיסר הרוסי. | |||
ואכן ההלשנה נפלה על אזניים קשובות, וביום ב׳ דחול המועד סוכות - ח"י תשרי, התקבלה פקודה מהשלטונות, שביום כ"ד בתשרי תקס"א (1800) יסע רבנו הזקן לפטרבורג. | |||
בשונה מהמאסר הראשון, בו נלקח רבנו הזקן 'בעגלה השחורה' וחיילים שלופי חרב ליוו את העגלה, הרי במאסר השני נסע רבנו הזקן במרכבה של הדואר שהיתה מרווחת והדורה, ונתנו לשני מלווים, שאחד מהם היה בנו [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|רבי משה]], לנסוע אתו לפטרבורג ללוותו. | |||
גם המאסר היה הפעם קל יותר, הוא הוחזק בבנין ה'טאיגע סאוויעט', ולא כמו במאסר הקודם שהוחזק במבצר הפטרופבלי. | |||
במשך חודשיים, מכ"ח תשרי עד כ"ז כסלו, התקיימו יותר מעשרים ועידות שהשתתפו בהן מומחים בענפי השכלה שונים, שהתענינו והתעמקו במחקר דתי, ענייני קבלה ודברי ימי ישראל. רבנו הזקן השיב על כל השאלות בטוב טעם, פעמים ברוסית ופעמים ב[[לשון הקודש]], כאשר בנו, רבי משה, היה מתרגם את דבריו.{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' עמ' לז}} | |||
ככלות ימי החקירה והדרישה ביום א' כ"ז כסלו ג׳ ד[[חנוכה]], ניתנה חופשה לרבנו הזקן להעתיק דירתו לבית פרטי, אך נצטווה שלא לעזוב את עיר הבירה פטרבורג. שרי המלוכה נוכחו לדעת שרבנו הזקן הוא מצביא מצויין ושרוב היהודים נוהרים אחרי עדת החסידים ונשיאיהם בכל מרחבי המדינה, והשפעתו של רבנו הזקן גדולה גם על נשיאי שאר החסידים. | |||
הצאר הרוסי פאוועל הסכים להצעת שרי הממשלה לתת חופשה גמורה לרבנו הזקן. הם איפשרו לו להמשיך להנהיג את עדת החסידים כבימים ימימה. הם רק הגבילו אותו שלא יוכל לחזור חזרה לליוזנא, ושישאר באופן זמני בעיר פטרבורג. | |||
רבנו הזקן עבר להתגורר בבית פרטי, ועדת החסידים צהלה ושמחה.{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' עמ' לח}} | |||
* '''ליאדי''' | * '''ליאדי''' | ||
*'''מאמרי ליאזנא ומאמרי ליאדי''' | *'''מאמרי ליאזנא ומאמרי ליאדי''' | ||