עולם המלבוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
השמ"ש הוא רבינו הרש"ש שמכונה גם שמ"ש (שלום מזרחי (דידיע) שרעבי) לא כתב במפורש דבר על זה, אלא שתלמידו החסדי דוד - רבינו דוד מאג'אר כתב את הדרוש הזה כמשלים לדברי רבינו הרש"ש בסדר העולמות. מה שכן, היה למרן הרש"ש כתב יד של דרוש עולם המלבוש בביתו כרוך יחד עם הספרים שלו ושל קטעים מכתבי האריז"ל, והכתב הוא כתב ידו של הסופר האישי של רבינו הרש"ש הרב יוסף אדרעי, וחתום עליו חתימת ידו. בכל זאת כתוב בחוץ על הכתב יד מבחוץ הערה של מתלמידי בית אל - הרב היר"א שהרש"ש לא למד בזה. ע' ייראוך עם שמש ענף ט כ80 דף בזה.
(השמ"ש והרש"ש זה אותו מקובל גדול שקראו לו שלום מזרחי דידיע שרעבי שיסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים. אין לכתוב אצל השמ"ש והרש"ש, כי זה האישיות זהה.) |
(השמ"ש הוא רבינו הרש"ש שמכונה גם שמ"ש (שלום מזרחי (דידיע) שרעבי) לא כתב במפורש דבר על זה, אלא שתלמידו החסדי דוד - רבינו דוד מאג'אר כתב את הדרוש הזה כמשלים לדברי רבינו הרש"ש בסדר העולמות. מה שכן, היה למרן הרש"ש כתב יד של דרוש עולם המלבוש בביתו כרוך יחד עם הספרים שלו ושל קטעים מכתבי האריז"ל, והכתב הוא כתב ידו של הסופר האישי של רבינו הרש"ש הרב יוסף אדרעי, וחתום עליו חתימת ידו. בכל זאת כתוב בחוץ על הכתב יד מבחוץ הערה של מתלמידי בית אל - הרב היר"א שהרש"ש לא למד בזה. ע' ייראוך עם שמש ענף ט כ80 דף בזה.) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]). | ||
למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן | למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן והחסדי דוד והשעג"ע ועוד. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||