4,601
עריכות
ספר תורה של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
על דבר כתיבת ספר תורה זו הודיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ב[[התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם הקפות) בשנת [[תש"ב]]. וזה לשונו הק': "מיט דער הילף פון השי"ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, האָב איך זוכה געווען צו דעם געדאַנק פון ווערן, בל"נ, אַ שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן אַ ספּעציעלע ספר תורה – "קבלת פני משיח ספר תורה" – אויף מקבל זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר". | |||
"מיט דער הילף פון השי"ת און אין דעם זכות פון מיינע אבות הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, האָב איך זוכה געווען צו דעם געדאַנק פון ווערן, בל"נ, אַ שליח לטובת ולזכות פון כלל ישראל און שרייבן אַ ספּעציעלע ספר תורה – "קבלת פני משיח ספר תורה" – אויף מקבל זיין משיח צדקנו במהרה בימינו, מיט איהר". | |||
באגרת מיום ב' [[אייר]] תש"ב כתב: | |||
"עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, | "עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת שמחת תורה בשיחתנו במעלת אהבת ישראל . . עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה . . החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו ית' הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, בב"א". | ||
באגרת מכ"ד [[טבת]] [[תש"ג]] כתב: | |||
"כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי', דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת . . ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו". | "כשהיינו מסובים בסעודת יו"ט בימי החג, בנוכחות ידידינו אנ"ש שי', דברנו על אודות חבלי משיח וביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, ובתוך הדברים אמרתי אשר בדעתי לכתוב בעזה"י ס"ת . . ביחוד בשביל לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש, ומפני אהבת ישראל הנה כל החפץ להשתתף בכתיבת אותיות הרשות בידו". | ||
התחלת הכתיבה נועדה לכ' מרחשון, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כפי שנמסר ב"הקריאה והקדושה", ובמכתב כללי מהמזכירות של רבינו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך ההתחלה. | התחלת הכתיבה נועדה לכ' מרחשון, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, כפי שנמסר ב"[[הקריאה והקדושה]]", ובמכתב כללי מהמזכירות של רבינו. ואז היתה אמורה להיות התחלת הכתיבה בפרסום, שלכן נתפרסם תאריך ההתחלה. | ||
אך לפועל נדחה לב' אייר, ככתוב באגרת ב' אייר הנ"ל: | |||
"לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני לחודש אייר – [[תפארת שבתפארת]] – יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות". | |||
ואכן באותו יום התחילה כתיבת ספר- התורה בחשאי, כאמור במודעה מיוחדת, מטעם "[[ועד ספר תורה לקבלת פני משיח]]", ב"הקריאה והקדושה": פאָרגעקומען לויט דעם רבי'נס (שליט"א) [נ"ע] וואונש אָהן פרסום. | |||
כתיבת ספר-התורה היתה על גבי קלף מיוחד של עור שחוטות וכשרות. ועוד רצה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. ובאגרת מפורטת יותר אליו, בב' [[חשוון]]: | |||
כתיבת ספר-התורה היתה | |||
"שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש". | "שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה – במדת ששה טפחים – בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש". | ||
בג' [[כסלו]] כותב לו שוב: | |||
"אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה". | "אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה". | ||
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה | |||
את הקלף אמנם השיגו בארה"ב, על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, כי רוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה (עבור צרכי המלחמה). ולאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' [[אייר]] תש"ב, לרב אליהו נחום שקליאר: | |||
"בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים". | "בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים". | ||
כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח | |||
כל ההוצאות בקנין הקלף ושכר הסופר (הרה"ח שמריהו פאַקטאָר ע"ה), הכל הי' על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חנוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]". | |||
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות. | את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות. | ||
בהתוועדות | ==סיום כתיבת הספר תורה == | ||
"מטעמים מובנים האָט מען געוואָלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ"ק מו"ח אדמו"ר האָט אָנגעהויבן שרייבן – זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין הסתלקות. | |||
בהתוועדות [[שבת]] פרשת וארא, ג' שבט, [[תש"ל]] הודיע כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] על דבר סיומה בימים הקרובים. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה: | |||
"מטעמים מובנים האָט מען געוואָלט, אַז דער סיום פון דער ספר תורה וואָס כ"ק מו"ח אדמו"ר האָט אָנגעהויבן שרייבן – זאָל זיין בסיום תקופת עשרים שנה פון זיין [[הסתלקות]]. | |||
און ווי ער זאָגט אין ירושלמי וועגן שמשון [וואָס "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר כי שמש ומגן ה' אלקים", און דוקא ווי הקב"ה איז "שמש", אן דעם מגן]: "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו". | און ווי ער זאָגט אין ירושלמי וועגן שמשון [וואָס "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר כי שמש ומגן ה' אלקים", און דוקא ווי הקב"ה איז "שמש", אן דעם מגן]: "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו". | ||
און דערפאַר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו"ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות). | און דערפאַר איז דער סיום אויך לאחרי חצות היום, וואָס דאָס איז בסמיכות הכי אפשרית צו יו"ד שבט, וואָס בקביעות שנה זו איז עס חל בשבת קודש (כבשנת ההסתלקות). | ||
ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחר חצות, | |||
לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י | ואכן ביום ו' ערב שבת קודש פ' בא, [[י' שבט תש"ל|יו"ד שבט, אחר חצות, תש"ל]], סיימוה בסעודה חגיגית. | ||
לאחר שיחה קצרה מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, קריאת פסוקי "למנצח יענך" ע"י הרב הלוי לויטין ע"ה ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] – סוימה כתיבת ספר-התורה. | |||
ויהי רצון שתקויים תקוותו ורצונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן | |||
לאחר אמירת פסוקי "אתה הראת", ניגון "[[פרזות תשב ירושלים]]", גלילת ספר- התורה לבישת ה"כתר" ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, נשיאת ספר-התורה לארון הקודש תחת חופה ובלוית נרות – ברך כ"ק אדמו"ר שליט"א ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. | |||
אחר כך אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה. | |||
ויהי רצון שתקויים תקוותו ורצונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני [[משיח]] צדקנו, בקרוב ממש, בעגלא דידן. | |||
[[קטגוריה: ערכים חב"דים]] | [[קטגוריה: ערכים חב"דים]] | ||