אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
.. תיקוני לשון. לענ"ד, מנו"כ זה כינוי שכותבים על רבי ולא על מתנגד..
(תיקון לשון. חיים שאול קרליץ לא ראוי להיקרא רב בגלל מעלליו הנפשעים נגד הרבי ונגד הרב לנדא) |
(.. תיקוני לשון. לענ"ד, מנו"כ זה כינוי שכותבים על רבי ולא על מתנגד..) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד, תשובות הגר"ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס"ג; "מאיר עוז", סימן ע"ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו"א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת"}}. | דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד, תשובות הגר"ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס"ג; "מאיר עוז", סימן ע"ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו"א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת"}}. | ||
נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט"ו בחשוון]] בשנת [[תשי"ד]] | נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט"ו בחשוון]] בשנת [[תשי"ד]] ונטמן ב[[בני ברק]]. | ||
==קשריו עם חב"ד == | ==קשריו עם חב"ד == | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}. | ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}. | ||
לעומת זאת ר' חיים נאה קבל | לעומת זאת ר' חיים נאה קבל על החזון איש בספרו שיעור מקווה (עמוד פ"ב ) על כך שבקונטרס השיעורים המודפס בספרו התבטא ביטוי מסוים כלפי אדה"ז. | ||
===מתנגד למקוואות חב"ד=== | ===מתנגד למקוואות חב"ד=== | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ"ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין "לחיים" בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}. | בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ"ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין "לחיים" בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}. | ||
כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט"ז שבה הרבי הסכים עם דברי ר' רפאל נחמן כהן בהתוועדות שגדול | כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט"ז (תורת מנחם, חלק טז, עמ' 159-158[ סעיף לח]) שבה הרבי הסכים עם דברי ר' רפאל נחמן כהן בהתוועדות שגדול מסוים מקנא בתלמיד בתומכי תמימים שזכה ללמוד חסידות וביאר זאת (וידוע שהדברים נאמרו אודות החזון איש). | ||
ביומן הרב צבי הירש גוראריה מסופר אודות גערה במי שזלזל בשיעוריו של החזון איש, אלא שלפי המשך הדברים שיובא להלן (בפסקה: מחלוקת השיעורים, ובסופה) ייתכן שהדברים נאמרו בבדיחות הדעת. | |||
===קו התאריך=== | ===קו התאריך=== | ||