ישראל לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
ויקיזציה
מ (ויקיזציה)
שורה 2: שורה 2:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לוין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לוין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לוין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לוין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}}
[[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין]]
[[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין]]
החסיד הרב '''ישראל לוין''' ([[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] - [[ט' אייר]] [[תש"ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו [[נעוול]]) היה חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בתוקפה הקומוניסטית היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.
החסיד הרב '''ישראל לוין''' ([[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] - [[ט' אייר]] [[תש"ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו [[נעוול]]) היה חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בתקופה ה[[ברית המועצות|קומוניסטית]] היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


נולד בט[[מנחם אב]] תרמ"ה בעיירה החסידית [[נעוועל]] להרב [[דוד אבא לוין]] ומרת חנה-עלקא ונקרא שמו ישראל. לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' ישראל, ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה [[חסיד]], [[ירא שמים]] ו[[למדן]]. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.
נולד ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] בעיירה החסידית [[נעוועל]] לאביו הרב [[דוד אבא לוין]] ואימו מרת חנה-עלקא.
 
=== איש אשכולות ===
 
הוא היה "איש אשכולות" נדיר - גם [[למדן]] ב[[נגלה]], גם [[משכיל]] בחסידות, גם "עובד ומאריך בתפילה" מלמד בר-פועל ששום רדיפות, חקירות ועינויי מאסר של ה[[ג.פ.או.]] לא יכלו להניאו מנחישותו להמשיך ולהקים בכל עיר ועיירה שהגיע אליהן עוד '[[חדר]]' מחתרתי, עוד מקדש נסתר ליהדות.
 
אנשים סביבו חשו תמיד באהבתו אליהם - גם כשהשתמש בחריפתו ובשנינותו הקשות כדי לנזוף בהם ולהצליף בהם בשבט-לשונו.


===בישיבה בליובאוויטש===
===בישיבה בליובאוויטש===
[[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]
[[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]
בהתאם לחינוך החסידי שספג בבית ההורים, ערגה נפשו מצעירותו לנסוע לרבי. כשהגיע לגיל בר-מצוה ושמע שהרבי יסד ישיבה ב[[ליובאוויטש]], ביקש מיד לעזוב את הבית ולנסוע ללמוד ב"[[תומכי-תמימים]]". הוריו חששו לשלוח אותו מהבית בגיל כה צעיר, אך ישראל התמיד בהתעקשותו לנסוע, וזמן-מה לאחר-מכן הגשים את שאיפתו, הגיע לליובאוויטש והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.
כשהגיע לגיל [[בר-מצוה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] שייסד ש[[הרבי הרש"ב]] והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.
 
כעשר שנים למד בתומכי-תמימים, הוגה בה יומם וליל פשוטו כמשמעו. כשלמד את שיעורי הנגלה, היה מעמיק לדעת סברתו של כל אחד ואחד - הן בדבריהם של התנאים והאמוראים - כל סוגיא בסברא, קושיה ופירוק - והן בדברי רש"י, תוספות ומפרשים - מה ביקשו לפרש ולהקשות ומה להשיב. גם בלימודי ה[[דא"ח]] ביקש תמיד לרדת לשורשי הדברים כדי להעלות מתוכם דברים ברורים ובהירים. הוא צלל בענייני ההשכלה העמוקים ביותר שב[[דא"ח]] ובירר וליבן כל עניין וכל נושא עד שיצא מליבונו כמרגלית זכה וצלולה. בכל אלה, לא הסתפק בידע והבנה. הוא הפנים כל מה שלמד ב[[התבוננות]] מתאימה ואחר-כך היה מתפלל באריכות ומשלב בתפילתו אותם עניינים שקלט והגה.
 
עד כאן שקידתו והתמדתו, אך לא פחות מאלה היו גדולות חריפותו ושנינותו - מצד אחד התמדה עצומה ועבודת תפילה ומאידך חריפות הגובלת בשובבנות.


===[[נישואיו]]===
===[[נישואיו]]===
בשלהי שנות ה"סמך" הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרב [[מרדכי (חיים) פבזנר]] מקלימוביץ, מצאצאי הרב [[מרדכי פוזנר]], אחיו של אדמו"ר הזקן, לבקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.
בשלהי שנות ה"סמך" הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרב [[מרדכי (חיים) פבזנר]] מ[[קלימוביץ]], לבקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.


עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל.
עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל.
4,291

עריכות

תפריט ניווט