31,551
עריכות
דקדוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אצל חסידי חב"ד
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בעקבות התפשטות [[תנועת ההשכלה]], ששמה את הדגש על ידיעת הדקדוק כערך בפני עצמו - בשונה מגדולי ישראל שידעו שהעיקר בחכמת הדקדוק הוא ביטוי נכון של התפילה, והבנת פסוקי התורה - אסרו צדיקי [[תנועת החסידות]] לפי שעה לחלוטין את לימוד חכמת הדקדוק. גם בעת [[ועידת הרבנים (תר"ג)|ועידת הרבנים בפטרבורג]] בשנת [[תר"ג]], בה נאבק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נגד מזימות המשכילים לערוך שינויים בחינוך היהודי המסורתי, התנגד בין השאר להצעותיהם בענין לימוד הדקדוק. בקרב חוגי [[התנגדות לתורת החסידות|המתנגדים לחסידות]] לא נשמרה הקפדה כזו, ורבים אימצו בחום את לימוד הדקדוק שהפיצו המשכילים, וכך היה למשכילים קל יותר לבסס את אחיזתם בין חוגי המתנגדים ולעשות נפשות להשכלה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=177&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קמד] ואילך. ראה גם ספר השיחות תש"ד [המתורגם ללה"ק] ע' כג. [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}. עם זאת, היו גם מגדולי ישראל בני הזמן שלא היו חסידים שהזהירו מהימשכות יתר אחרי לימוד תנ"ך ודקדוק, שעלולה להוביל להשכלה{{הערה|צל"ח ברכות כח, ב ברש"י ד"ה מההגיון.}}. | בעקבות התפשטות [[תנועת ההשכלה]], ששמה את הדגש על ידיעת הדקדוק כערך בפני עצמו - בשונה מגדולי ישראל שידעו שהעיקר בחכמת הדקדוק הוא ביטוי נכון של התפילה, והבנת פסוקי התורה - אסרו צדיקי [[תנועת החסידות]] לפי שעה לחלוטין את לימוד חכמת הדקדוק. גם בעת [[ועידת הרבנים (תר"ג)|ועידת הרבנים בפטרבורג]] בשנת [[תר"ג]], בה נאבק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נגד מזימות המשכילים לערוך שינויים בחינוך היהודי המסורתי, התנגד בין השאר להצעותיהם בענין לימוד הדקדוק. בקרב חוגי [[התנגדות לתורת החסידות|המתנגדים לחסידות]] לא נשמרה הקפדה כזו, ורבים אימצו בחום את לימוד הדקדוק שהפיצו המשכילים, וכך היה למשכילים קל יותר לבסס את אחיזתם בין חוגי המתנגדים ולעשות נפשות להשכלה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=177&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קמד] ואילך. ראה גם ספר השיחות תש"ד [המתורגם ללה"ק] ע' כג. [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ (דברי ימי חיי רבינו הזקן)].}}. עם זאת, היו גם מגדולי ישראל בני הזמן שלא היו חסידים שהזהירו מהימשכות יתר אחרי לימוד תנ"ך ודקדוק, שעלולה להוביל להשכלה{{הערה|צל"ח ברכות כח, ב ברש"י ד"ה מההגיון.}}. | ||
בתקופה מאוחרת יותר, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בתביעה על חוסר הידע של התלמידים בלשון הקודש ובדקדוק, והורה לכלול לימוד זה בתכנית הלימודים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ו, ע' קנב. וראה גם כרך ז, ע' קיב. כרך יב, ע' קעו.}} | בתקופה מאוחרת יותר, פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בתביעה על חוסר הידע של התלמידים בלשון הקודש ובדקדוק, והורה לכלול לימוד זה בתכנית הלימודים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ו, ע' קנב. וראה גם כרך ז, ע' קיב. כרך יב, ע' קעו.}}, כמו כן המליץ על ספרי דקדוק מסויימים ללימוד עם ילדים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קכב.}}. באחד ממכתביו הדגיש אדמו"ר הריי"צ את החשיבות של הדקדוק בהגיית מילות התפילה באמצעות סיפור על אחד מגדולי ישראל ששפטו אותו בבית דין של מעלה על כך שלא הגה כראוי את מילות התפילה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ז' עמוד קמב (ראו [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137304/jewish/Appendix-1.htm תרגום המכתב לאנגלית]).}}. | ||
[[הרבי]] כותב שדקדוק אינו בכלל [[לימודי חול]] ונלמד בתומכי תמימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3638.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תרלח].}}. לרב [[מרדכי שוסטרמן]] הורה הרבי ללמד דקדוק עבור קריאת התורה לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/33.htm למען ידעו בנים יוולדו].}}. | [[הרבי]] כותב שדקדוק אינו בכלל [[לימודי חול]] ונלמד בתומכי תמימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3638.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תרלח].}}. לרב [[מרדכי שוסטרמן]] הורה הרבי ללמד דקדוק עבור קריאת התורה לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/33.htm למען ידעו בנים יוולדו].}}. | ||