68
עריכות
חיים מרדכי פרלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}}הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה "מרדכי חרסונר" היה [[בעל נגלה]], [[רב]]<REF>שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה].</REF> ובעל [[סיפור]]ים. | {{בעבודה}}הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה "מרדכי חרסונר" היה [[בעל נגלה]], [[רב]]<REF>שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה].</REF> ובעל [[סיפור]]ים. | ||
נולד בעיירה החסידית [[חרסון]]{{הערת שוליים|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערת שוליים|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוו, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד | נולד בעיירה החסידית [[חרסון]]{{הערת שוליים|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערת שוליים|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוו, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד [[אדר ראשון]] [[תרע"ג]]. בישיבה היה [[מתמיד]] עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[שמואל נוטיק]]{{הערת שוליים|כ"ה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}. | ||
בשנת [[תער"ב]] נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם | בשנת [[תער"ב]] נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, [[רב]] העיר [[שדווה]] שליד [[קובנא]] במדינת [[ליטא]], ועבר לגור שם. | ||
בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב בעיירה [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]]. | בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב בעיירה [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]]. | בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]]. | ||
ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[ | ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]]. | ||
כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]]שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נדפס ע"י השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שוליים|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[ניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים. | כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נדפס ע"י השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערת שוליים|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[ניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים. | ||
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה וכו' שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פערלאוו ועל יסוד הפס"ד שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה. | לאחר [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה וכו' שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פערלאוו ועל יסוד הפס"ד שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] וכיו"ב. | בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] וכיו"ב. | ||
בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{הערת שוליים|המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ב[[רוסטוב]].}}. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם [[כ"ק אדמו"ר]] בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת [[אגרות קודש]]{{הערת שוליים|עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.}}. | |||
בשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב שי' ומשפ'{{הערת שוליים|חתן הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]]. | |||
נפט' [[יום הכיפורים]] [[תשל"ח]]. | |||
==ספריו== | |||
*[[גט למעשה]] - עיונים ו[[פסק דין|פסקי דין]] בנושא [[עיגון]], [[יבום]], [[גט]] וחליצה]] - ע"פ פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' ד[[גרמניה]]. יצא לאור [[תש"ל]]. | |||
*[[לקוטי סיפורים]] - אלפי סיפורים ששמע המחבר ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], רובם מה[[משפיע]] ר' [[גרונם]] אסתרמן. כתיבת הספר נעשתה בבקשת [[כ"ק אדמו"ר]]. מהדורה ראשונה - [[תשכ"ו]], מהדורה שניה - [[תשנ"ב]]. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[ישראל נתן סלווין]] ור' ש"ז פערלאוו - [[תשס"ד]]. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו יחידו ר' דוד. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרלוב מרדכי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פרלוב מרדכי]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרלוב מרדכי]] | ||